מדינת ישראל נ' סראיעה

גזר דין

לאחר ניהול הליך של הוכחות הורשע הנאשם בעבירה של מעביד המעסיק תושב זר שלא כדין.

תמצית עובדות כתב האישום אשר פורטו בהרחבה בהכרעת הדין הן כי בתאריך 07.04.11 באלעד, העסיק הנאשם בעבודות שיפוצים שני תושבי איו"ש, וזאת כשאין ברשותם היתרי שהייה או תעסוקה בישראל כנדרש בחוק.

ב"כ המאשימה ציין כי מדובר באירוע משנת 2011, כאשר הנאשם שהינו קבלן מעסיק שני שוהים בלתי חוקיים בדירה באלעד, כאשר הערך החברתי הנפגע בגין מעשיו של הנאשם הוא בראש ובראשונה פגיעה בריבונות המדינה, כמו גם ניסיון להשיג רווח כלכלי קל מהעסקתם של אותם פועלים.

לגבי נסיבות הקשורות בביצוע העבירה, מדובר בעבירה שיש בה פגיעה בריבונות המדינה אשר בסמכותה להחליט מי ייכנס בשעריה כמו גם מתן עזרה למי שלא עבר את המסננת הביטחונית להיכנס בדרך אל דרך למדינת ישראל.

ב"כ המאשימה טען תוך שסמך ידו על הפסיקה, כי יש להילחם בתופעה ובישראלים הנותנים ידם לעבירות מסוג אלה.

בנוסף ציין ב"כ המאשימה כי מדובר בנאשם שלא לקח אחריות על מעשיו, ניהל את ההליך כמו גם לא חסך בזמן שיפוטי ולכן אין מקום להקל עמו.

לגבי הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה, ציין ב"כ המאשימה כי הגיליון בשלב הזה נקי, אך לא ניתן להתעלם מהעובדה כי לאחרונה צירף הנאשם שני תיקים אשר בגינם הורשע, הממתינים לגזר דין , כך שלא ניתן לומר שעברו של הנאשם נקי.

ב"כ המאשימה הוסיף כי מדובר בשתי הרשעות קודמות בעבירות זהות לחלוטין, כאשר התיק הנדון , הינו תיק הנמצא בתווך בין תיק קודם שבו הנאשם נחקר והוזהר לבין תיק מאוחר יותר, כך שהנאשם ידע שחל איסור וכי המדובר בעבירה פלילית.

ב"כ המאשימה סבור כי מתחם העונש ההולם בתיק זה נע בין מאסר לריצוי בפועל בין 3 חודשים ועד שנת מאסר.

ב"כ המאשימה סבור כי במצב דברים זה, כאשר תלויים ועומדים נגד הנאשם שלושה תיקים במקביל, צריך לראות אותם כמכלול , ולפיכך יש לגזור את עונשו של הנאשם בהתאם לרף העליון של המתחם.

ב"כ המאשימה ציין כי במסגרת תיק זה נשלח הנאשם ע"י בית המשפט אל הממונה על עבודות השירות על מנת שבית המשפט יראה את התמונה כולה, אך הדגיש כי עתירתה של המאשימה היא למאסר בפועל.

לאור האמור לעיל עתר ב"כ המאשימה תוך שסמך ידו על הפסיקה, להשית על הנאשם מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר מותנה, שיהא בו להרתיע את הנאשם וקנס משמעותי.

ב"כ הנאשם פתח את טיעוניו בכך שהנאשם נעדר הרשעות קודמות, והוסיף כי מעולם לא נענש ולא נתן את הדין בעבירות המיוחסות לו מלבד תיק זה, וציין כי שני התיקים הנוספים בעניינו של הנאשם הוגשו כל אחד בנפרד למרות שניתן היה להגישם בכתב אישום אחד.

ב"כ הנאשם טען כי בתיק נוסף המתנהל כנגד הנאשם, אצל כבוד השופטת עטר, בגין עבירה זהה הצהירה התובעת כי העונש הראוי הוא עבודות שירות, וזאת כאשר בשני התיקים הנוספים כבר נתנה הכרעת הדין ועסקינן באותו נאשם.

ב"כ הנאשם חולק על הפסיקה שהוגשה מטעם התביעה, לטעמו אין המדובר במקרים דומים ולכן לא ניתן להקיש מהם לענייננו.

ב"כ הנאשם טען כי לא סביר שהמאשימה בתיק זהה נוסף לתיק זה טוענת לעונש אחד ואילו בתיק זה טוענת לעונש אחר הגם כשמדובר בעבירה זהה.

ב"כ הנאשם ציין כי מדובר בנאשם שעבד באופן מסודר כל חייו ופרנס את משפחתו והוסיף כי לא מדובר בנאשם שיש לו דפוסי התנהגות עברייניים.

ב"כ הנאשם ער לכך כי כאשר שולחים נאשם אל הממונה על עבודות השירות זה, אין בכך כדי לקבוע מסמרות, אך בנסיבותיו של הנאשם כיום ולאור כל האמור ביקש ב"כ הנאשם להשית על הנאשם כפי שנטען אצל השופטת עטר, קרי, עונש מאסר בעבודות שירות.

יצוין כי אכן חלף זמן לא מועט מאז ביצוע העבירה והגשת כתב האישום. היה זה לא מעט בשל אופן התנהלותו של הנאשם בהליך זה.