מדינת ישראל נ' סראחנה(עציר)

החלטה

משחרר הסנגוריה הציבורית מייצוג המשיב.

ניתנה והודעה היום כ"ח אב תשע"א, 28/08/2011 במעמד הנוכחים.

ארנון דראל, שופט

החלטה

נגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של התפרצות לבניין שאינו מקום מגורים או תפילה וביצוע גניבה – עבירה לפי סעיף 407 (ב') לחוק העונשין, תשל"ז – 1977. כמתואר בכתב האישום בתאריך 19.8.11 התפרץ הנאשם ביחד עם אחר לישיבה שבה עבד וגנב כסף מזומן שהיה בכספות הטמונות בקיר במשרדי הישיבה. המשיב והאחר הגיעו אל הישיבה ברכב שבבעלות המשיב. הם נכנסו למשרדיה בדרך שאינה ידועה; נעלו את הדלת המקשרת בין הישיבה לבין הפנימיה המסונפת לה; השאירו את המפתח בתוך הדלת כדי למנוע את הפתיחה מבחוץ. לאחר מכן שברו את הקיר סביב הכספות ופתחו אותן באמצעות מפתחות הכספות שאותם איתרו בארנק במגירה במשרד. הם גנבו את הכסף ועזבו את משרדי הישיבה עם הכסף הגנוב ברכבו של הנאשם. הבקשה שבפני היא להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים.

אף שסדר הדברים הרגיל מחייב בחינת הראיות לכאורה תחילה ביקש הסנגור כי הדיון יתקיים בהנחה שקיימות ראיות ותוכרע השאלה האם יש עילת מעצר והאם ניתן לשחרר את המשיב לחלופה. המבקשת סבורה כי קמות שתי עילות מעצר – האחת היא מסוכנות; השניה היא חשש ההימלטות הנובעת מכך שאף שהמשיב הוא ישראלי הוא מתגורר בשטחים. המשיב מציע לשחררו למעצר בית בפיקוח קרובי משפחה.

באשר לעילת המעצר מקובלת עלי עמדת המבקשת מטעמיה ולהבנתי קמים התנאים שנקבעו בבש"פ 5431/98 רוסלן פרנקל נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (4) 268 (1998). המדובר בהתארגנות של שני עבריינים; הפעילות היא פעילות מתוחכמת המנצלת את היכרות המשיב עם הישיבה ואת ידיעתו לגבי מקום הימצא המפתחות ומכלול הנסיבות, שגם אותו יש לבדוק, מצביע על מסוכנות (ר' בש"פ 2992/09 אריק ואנונו נ' מדינת ישראל (3.4.09).

זאת ועוד, כפי שנקבע בפסיקת בית המשפט העליון בחודשים האחרונים עבירות ההתפרצות ככאלה טומנות בחובן פוטנציאל להתפתחות אירוע אלים; מעררעות את הבטחון האישי של הציבור ויכולות להידרדר חיש מהר לתקרית מסוכנת (ר' בש"פ 45/10 פאדי מסארווה נ' מדינת ישראל, (8.1.10); בש"פ 1712/11 אמיר אזולאי נ' מדינת ישראל (21.3.11). אמנם בענייננו אין המדובר בהתפרצות לדירת מגורים אך מכלול הנסיבות כמתואר בכתב האישום מצביע על אירוע בעל דרגת חומרה גבוהה בכל הנוגע לסיכון הנשקף ממבצעו.

כך הדבר גם באשר לעילת המעצר השנייה. משנקודת המוצא כי אין מחלוקת על הראיות לכאורה לרבות אלה המתייחסות לכך שמרכז חיי המשיב הוא בדהיישה נובע הקושי מבחינת חשש ההימלטות שכן יכולת האכיפה במקרה כזה מוגבלת.

מכאן לשאלת החלופה, בהתחשב באמור לעיל, מצאתי כי נוכח המסוכנות הנשקפת מהמשיב נכון להיזקק לתסקיר מעצר בעניינו שיבחן באופן מקצועי את החלופה המוצעת. הסנגור ביקש להורות על שחרור ולהמתין לתסקיר כאשר המשיב משוחרר ואולם בהתחשב בטיב המעשה כפי שהוא עולה מכתב האישום נראה כי הדרך הראויה יותר היא להמתין עם השחרור עד לקבלת התסקיר ולבדיקתה של החלופה.

לסיכום, מצאתי כי מתקיימות עילות מעצר וכי בטרם שחרור לחלופה יש מקום לקבלת תסקיר מעצר. שירות המבחן יכין תסקיר בעניינו של המשיב והמשך הדיון נקבע ליום 13.9.11 בשעה 11:00.

המזכירות תעביר העתק ההחלטה לשירות המבחן.

המשיב יוזמן באמצעות שב"ס.

לזמן מתורגמן לערבית.

ניתנה והודעה היום כ"ח אב תשע"א, 28/08/2011 במעמד הנוכחים.

ארנון דראל, שופט

הוקלד על ידי: נקי סיון התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: