מדינת ישראל נ' סקרה(עציר)

גזר דין

רקע

1.הנאשם הורשע, על-פי הודאתו, בשורה ארוכה של עבירות במסגרת ההליך שבכותרת, וכן במסגרת שני תיקים פליליים נוספים ותמצית כתב-אישום שצירף. כל זאת, במסגרת הסדר טיעון שנערך בין הצדדים.

2.בהליך שבכותרת (ת"פ 32071-01-13) הודה הנאשם בעובדות כתב-אישום מתוקן המונה שישה-עשר אישומים, והורשע על-יסוד הודאתו בעבירות הבאות:

(א) שש-עשרה עבירות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: חוק העונשין או החוק).

(ב) עבירה אחת של ניסיון לקבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות לפי סעיף 415 סיפא בצירוף עם סעיף 25 לחוק העונשין.

(ג) עבירה אחת של סחיטה באיומים לפי סעיף 428 לחוק העונשין.

(ד) עבירה אחת של גניבה לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

(ה) ארבע עבירות של הדחה בחקירה לפי סעיף 245(ב) לחוק העונשין.

(ו) שתי עבירות של שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג סיפא לחוק העונשין.

(ז) שתי עבירות של שבועת שקר לפי סעיף 239 לחוק העונשין.

כתב-האישום המתוקן מגולל בפירוט את מעשי המרמה של הנאשם. בקצרה אומר כי בהתאם לעובדות כתב-האישום המתוקן בהן הודה הנאשם, במהלך השנים 2010 עד 2012 רימה הנאשם מתלוננים רבים באופן שיטתי וקיבל מהם כספים ורכוש בדרכי כחש. הנאשם הציג בפני קורבנותיו הצעות עסקיות שונות ומצגי שווא, תוך שהוא מנצל את מצוקתם, מחלותיהם, תמימותם, חולשתם או חוסר ניסיונם. בדרך זו שלשל הנאשם לכיסו בכל פעם ממתלוננים שונים סכומי כסף הנעים ממאות ₪, דרך מספר בודד של אלפי ₪, ועד עשרות אלפי ₪. כך, למשל, באישום מס' 10 גרף הנאשם לכיסו בדרכי מרמה מעל 20,000 ₪; באישום מס' 11 שלשל הנאשם לכיסו בדרכי מרמה 49,000 ₪; באישום מס' 12 השיג הנאשם מהמתלונן בדרכי מרמה 50,000 ₪; ובאישום מס' 16 הגדיל הנאשם לעשות ושלשל לכיסו בדרכי מרמה קרוב ל- 150,000 ₪. לשם ביצוע מעשי המרמה, נהג הנאשם להזדהות בכזב בזהויות רבות ולהחליף עשרות טלפונים, וזאת על-מנת לאפשר את קיום מצגי השווא ולהקשות על איתורו לאחר מעשה. בעקבות מעשי המרמה הרבים שביצע, קיבל הנאשם מנפגעי העבירות נשוא כתב-האישום המתוקן בת"פ 32071-01-13 סכום כולל של כ- 330,000 ₪ וכן טובות הנאה כלכליות בשווי של עשרות אלפי ₪ נוספים.

בהתאם לחלק הכללי של כתב-האישום המתוקן בו הודה הנאשם, מעשי המרמה נעשו בנסיבות מחמירות המתבטאות, בין השאר, בתחכום בו נעשו המעשים; בריבוים; בעובדה שהנאשם ניצל את תמימותם וחולשתם של נפגעי העבירות, ובאחד המקרים אף ניצל את תמימותו של קטין; בסכומים הגבוהים שקיבל הנאשם באישומים כמפורט בכתב-האישום; וכן בעובדה שהנאשם ביצע עבירות חמורות נוספות לצד עבירות המרמה. בהקשר זה יוער כי בחלק מהמקרים, הדיח הנאשם בחקירה את המתלוננים שלא ימסרו תלונות במשטרה או שיבטלו תלונות שמסרו בגין מעשי המרמה שביצע כלפיהם, תוך שהוא מאיים עליהם בפגיעה בהם או בבני משפחתם. במקרה אחד, אף סחט הנאשם את המתלונן באיומים.

לצד עבירות אלה, הורשע הנאשם לפי הודאתו גם בעבירה של גניבה (בגין כך שגנב נכסים שהיו בדירה אותה שכר לכאורה); בשתי עבירות של שימוש ברכב ללא רשות; וכן בשתי עבירות של שבועת שקר (בגין כך שבשני מקרים שונים הגיש הנאשם בקשה למשרד הפנים להוצאת תעודת זהות חדשה, תוך הצהרה כוזבת על אובדן תעודת זהות קודמת, ביודעו כי אין הדבר אמת).

3.כפי שצוין לעיל, במסגרת הסדר הטיעון בין הצדדים, צירף הנאשם תיקים נוספים שהיו תלויים ועומדים כנגדו:

בת"פ 22901-02-13 הודה הנאשם בעובדות כתב-אישום המונה שישה אישומים, והורשע על-יסוד הודאתו בעבירות הבאות:

שש עבירות של קבלת דבר במרמה לפי סעיף 415 רישא לחוק העונשין.

בהתאם לעובדות כתב-האישום בהן הודה הנאשם, בשישה מועדים שונים במהלך שנת 2009, תדלק הנאשם את רכבו בתחנות דלק שונות בסכומים של כ- 300 ₪ עד 350 ₪ בכל פעם, ונמלט מהמקום בלא לשלם. בחלק מהפעמים, הציג הנאשם מצגי-שווא על-מנת להימנע מתשלום עבור התדלוק.

בת"פ 62572-01-13 שצורף אף הוא, הורשע הנאשם לפי הודאתו בעבירה הבאה:

עבירה אחת של שימוש ברכב ללא רשות לפי סעיף 413ג רישא לחוק העונשין.