מדינת ישראל נ' סקראן(עציר)

החלטה

1.מונחת בפניי בקשת המבקשת להורות בדבר הארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק העיקרי – ת.פ. 22526-12-13, במסגרתו מיוחסת למשיב עבירה של איומים מכוח סעיף 192 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.מעובדות כתב האישום עולה לכאורה, כי המשיב איים על המתלונן, מוחמד חוסאם, על רקע סכסוך בין אחותו של המשיב לבין המתלונן, כי יפגע שלא כדין במתלונן ובחברו, אחמד, באומרו למתלונן: "תתרחק מאחותי או שאני אטפל בך, תיזהר ממני, אם לא – תראה מה אני יעשה לך". לכשנשאל המשיב על ידי המתלונן אם הוא מאיים עליו, השיב זה: "כן, אני מאיים עליך ומאיים על גדולים ממך. תתרחק מאחמד, אני אטפל באחמד", זאת בכוונה להפחידו ולהקניטו.

3.עיון בתיק החקירה מלמד בדבר קיומן של ראיות לכאורה להוכחת אשמת המשיב בתיק העיקרי העולות מהודעות בתיק החקירה, לרבות מהודעת המתלונן.

4.עילת המעצר נעוצה בחשש שמא יסכן המשיב ביטחונם של אחרים (ביטחון המתלונן וביטחונו של אחמד, הנזכר בכתב האישום).

5.עם זאת, בתיתי את הדעת לכך שלמשיב מיוחסת עבירה של אלימות מילולית בלבד, ומבלי להתעלם מעברו הפלילי של המשיב הכולל בחובו הרשעות קודמות בעבירות אלימות ואף מאסר על תנאי בר הפעלה, הנני בדעה כי ניתן להבטיח את תכלית המעצר בדרך של שחרור המשיב לחלופת המעצר המוצעת על ידי ההגנה, לפיה ישהה המשיב במעצר בית מלא בשפרעם המרוחקת ממקום מגורי המתלונן, שהינו בעיבלין, זאת בפיקוח עיקרי של אחותו של המשיב ובפיקוח נוסף של אמו של המשיב.

6.סיכומו של דבר, הריני לשחרר את המשיב ממעצר בתנאים הבאים:

המשיב ישהה במעצר בית מלא בבית אחותו, הגב' חיכאם סקראן שבשפרעם בפיקוח האחות הנ"ל ובפיקוח נוסף לסירוגין, של אמו של המשיב, הגב' הולא סקראן.

המשיב יימנע מיצירת קשר כלשהו עם המתלונן, מר חוסאם מוחמד ועם אחמד מוחמד, הנזכר בכתב האישום כגיסו של המשיב.

להבטחת קיום תנאי השחרור תומצא ערבות עצמית של המשיב בסכום של 8,000 ₪ ושתי ערבויות צד ג' מטעם כל אחת מהמפקחות הנ"ל, כל אחת בסכום הנ"ל.

משטרת ישראל רשאית לפקח אחר תנאי מעצר הבית.

ניתנה והודעה היום ט' טבת תשע"ד, 12/12/2013 במעמד הנוכחים.

כב' השופטת רונית בש

סגנית נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: