מדינת ישראל נ' סקוטה בוגניבוב

החלטה

המשיבה הובאה היום לפני השעה 09:00 לבית המשפט.

הדיון בעניינה לא התקיים בשל עומס דיונים, ורק בשעה 11:40 נפתחה הבקשה. במצב דברים זה, תוך שבקשת המעצר התייחסה בתחילה לשעת המעצר 10:15 ביום 02.02.2010 ותוקנה על ידי נציג המשטרה לשעה 14:00, הדיון יתקיים כסדרו, במסגרת החלטתי בב"ש לגופו, אתן דעתי גם לכך.

ניתנה והודעה היום י"ט שבט תש"ע, 03/02/2010 במעמד הנוכחים.

אלון רום, שופט

החלטה

1.לפני בקשה להארכת מעצרה של החשודה מכוח סעיף 17ד' לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה-מעצרים) תשנ"ו-1996 [להלן: החוק"].

2.החשודה נעצרה לראשונה ביום – 02.02.2010 בשעה 14:00, אם כי עיכובה החל בשעות הבוקר בשעה 10:15, וכבר בשלב זה יאמר כי ככלל אין מקובלת עליי עמדת ב"כ המשטרה כי זמן חקירה איננו בה במניין שעות מעצר, שאם כן הדבר ניתן להאריך את המעצר כל עוד החקירה נמשכת, ללא הגבלה, אין זו כוונת המחוקר.

אומנם במקרה שבפניי הובאה החשודה לבית המשפט כבר לפני השעה 09:00 ואולם בקשת המעצר בעניינה נשלחה בפקס רק בשעה 11:40 לבית המשפט.

כללל, על המשטרה להקפיד ולדקדק בהוראות הקבועות וראוי ותפעל בדלת אמותיו של הקבוע בחוק, תוך ליווי משפטי מתאים, כדי שלא תצאנה מידיה תקלות שאינן מחוייבות המציאות, שכן כל כוחה של המשטרה ניתן לה על פי דין, ובחוק החרוט יסודן.

לא מצאתי כי בתיק שבפניי מן הראוי להפסיק את הדיון ולהורות על שחרורה של החשודה במהלך הדיון, כי אם בחנתי את הבקשה לגופה, שכן סמכותו של בית המשפט כפי שנקבע על פי הדין והפסיקה, הינה להורות על המשך המעצר, גם אם נוצר חלל מסויים בשלב שקדם לו, ואינני קובע כך מפורשות בתיק זה.

בגופו של עניין, הוגשה הצהרת תובע, תוך בקשה להארכת מעצר למשך 24 שעות כדי להגיש כתב אישום ובקשה למעצר עד תום הליכים בעניינה של המשיבה.

כנגד המשיבה התווספו תיקים רבים המייחסים לה לא פחות מתרייסר גניבות, כאשר בחלק מהתיקים מדובר בקבלת דבר במרמה, ובחלק אחר גניבה מחנויות, פריטים שהגיעו כדי אלפי שקלים, זאת בנוסף לגניבת תיקים וכיוצא בזה.

המשיבה מטופלת ומוכרת במרפאה לבריאות הנפש, היא חולה.

כפי שעולה מהמסמך הרפואי איננה נוטלת כמו שצריך את התרופות שרקחו לה.

ניתנה המלצה לאשפזה על פי צו.

כידוע, בשלב המעצר יש קושי משפטי להורות על אישפוז כפוי. הצעתי לסניגור ולמשיבה לשקול אישפוז בהסכמה, ואולם המשיבה מתנגדת לכך.

כמו כן לא מצאתי כי קיימת חלופת מעצר כלשהי בעניינה של המשיבה.

התרשמותי מהמשיבה כי היא זקוקה לטיפול ובעיותיה נובעות מקשיים נפשיים ולא מתוך עבריינות לשמה. יחד עם זאת, חובה על בית המשפט להגן על רכוש הציבור ובטחונו, וכאשר בקשה זו בפניי, עלי לשוות בעיניי רוחי את העובדה כי שחרורה של משיבה זו בהעדר חלופה, יגרור ככל הנראה, המשך ביצוע סידרתי של עברות דומות, כי ככל הנראה קשה לה לשלוט בדחפיה ללא טיפול תרופתי מתאים.

היה והייתה מונחת בפניי חלופה ראויה בשלב זה, הייתי מעדים אותה מיידית על פני מעצרה. ואולם, בהעדר כל חלופה, ולאור המסוכנות המשתקפת מהתיקים הרבים שהצטברו בעניינה, אני מקבל את הבקשה ומורה על מעצרה עד ליום 04.02.2010 בשעה 12:00.

מפאת מצבה המיוחד, יבחנו שב"ס לאפשר למשיבה לקבל טיפול תרופתי לו היא זקוקה.