מדינת ישראל נ' סקאפי

החלטה

לפניי בקשה לפסילתו של המשיב מלנהוג עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרימת מוות ברשלנות ונהיגה במהירות מופרזת.

על פי עובדות כתב האישום נהג הנאשם ברכב ביום 11/3/2010, בשעות הערב, בשכונת מגורים בירושלים. במועד הרלוונטי מזג האוויר היה נאה ותאורת הרחוב היתה תקינה. המהירות המירבית המותרת בדרך בה נסע המשיב עמדה על 50 קמ"ש. המשיב נהג במהירות של כ- 70 קמ"ש ועקף משמאל רכב שנסע לפניו.

מעיון בתיק החקירה עולה כי לגרסתו של המשיב בוצעה העקיפה במסלול נסיעתו של המשיב, שלא תוך כדי מעבר לנתיב הנסיעה הנגדי.

באותה עת חצתה את הכביש הולכת רגל, תמאם אבו אלהווא (להלן – המנוחה), משמאל לימין בכיוון נסיעת המשיב.

שדה הראיה בכיוון נסיעת המשיב פתוח, עד כ- 120 מ'.

לאחר שהמשיב סיים את העקיפה הוא פגע במנוחה אשר הספיקה לחצות מרחק של כ- 6.5 מ'.

מעיון בחומר החקירה עולה כי המנוחה הספיקה לסיים את חציית הנתיב הנגדי בכיוון נסיעת המשיב, ולהגיע עד סמוך למרכז נתיב נסיעתו.

סעיף 46ב לפקודת התעבורה מורה כי אם הוגש כתב אישום נגד בעל רישיון נהיגה בעבירה שגרמה לתאונת דרכים בה נהרג אדם, יורה בית המשפט על פסילתו מהחזיק רישיון נהיגה עד למתן פסק דין בעניינו. בטרם יורה בית המשפט על הפסילה על בית המשפט לאפשר לנאשם הזדמנות לטעון את טענותיו, והוא רשאי שלא להורות על פסילתו, אם שוכנע, מנימוקים שיפרש, כי אין בנהיגתו של הנאשם משום סכנה לציבור.

בית המשפט העליון הבהיר כי לנוכח הוראת החיקוק הנ"ל די בהגשת כתב אישום כדי להורות על פסילתו של הנהג עד תום ההליכים המשפטיים. הגשת כתב האישום, כשהיא לעצמה, יוצרת את חזקת המסוכנות של הנהג ואין הכרח בשלב זה לדון בראיות לכאורה העומדות כנגד הנאשם. בכך שונה הדבר מדיון בבקשה למעצר נאשם עד תום ההליכים כנגדו, בו על בית המשפט להשתכנע כי קיימות ראיות לכאורה כנגד הנאשם (בש"פ 6757/09 מזרחי נ' מדינת ישראל).

אם כן, קיימת חזקת מסוכנות החלה על נאשמים כנגדם הוגש כתב אישום בגין מעורבות בתאונה שהביאה למותו של אדם, ועליהם מוטל הנטל להפריכה. הכלל החל כנגד נאשמים אלו הינו פסילתם מלנהוג עד תום ההליכים (ב"ש (ירושלים) 5175/08 מדינת ישראל נ' יוגב).

מעיון בחומר החקירה שבידי המבקשת עולה כי נערך שיחזור של האירוע על ידי בוחן תנועה באת"ן ירושלים, אשר התבסס, בין היתר, על גירסתו של המשיב, וכן על עדויות עדים נוספים. מסקנתו של הבוחן על פי שיחזור זה הינה שהתאונה היתה נמנעת אילו המשיב היה מבחין בזמן בו יכול היה להבחין בהולכת הרגל.

שמעתי את טענות המשיב כנגד מסקנתו של הבוחן, אולם לא מצאתי שיש בהן להצביע על "חולשה ניכרת בחומר הראיות, העשויה להביא לזיכוי הנאשם" (בש"פ 6757/09 הנ"ל).

טענות המשיב בדבר קיומו של רכב אשר עמד מול כיוון נסיעתו כאשר פנסיו דולקים, אשר מנע ממנו להבחין במנוחה, מקומן במסגרת התיק העיקרי. אין בטענות אלו כדי להשמיט את הקרקע מתחת מסקנותיו של הבוחן.

במיוחד נכונים הדברים שעה שמדובר בתאונה שהתרחשה בשכונת מגורים, בהתחשב באחריות המוטלת על נהג הנוסע באזור מסוג זה, בעובדה שבמקום דלקה תאורת רחוב תקינה, ואף בגירסתו של המשיב לפיה לא הבחין בהולכת הרגל אלא במועד התאונה. גירסתו זו של המשיב משליכה צל כבד על המסוכנות הנובעת מנהיגתו.

לאור כל האמור אני מחליט לקבל את הבקשה ומורה על פסילת רישיון הנהיגה של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

ניתנה והודעה היום ג' תמוז תש"ע, 15/06/2010 במעמד הנוכחים.

מרדכי כדורי, שופט

הוקלד על ידי: הילה כהן-טיאר התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: