מדינת ישראל נ' ספי

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודאתו בעבירה של נהיגה ברכב, שעה שרישיון הנהיגה שלו פקע מזה כשנתיים ועשרה חודשים.

טיעוני הצדדים

ב"כ המאשימה בקש לדחות את המלצות התסקיר שהוגש בעניינו של הנאשם. עוד ציין כי הנאשם בחר לנהוג על אף מאסר מותנה שתלוי ועומד נגדו, ובקש להפעילו במצטבר למאסר שיוטל עליו בגין תיק זה לצד מאסר מותנה ממושך. כמו כן בקש להטיל על הנאשם פסילה בפועל, תוך הפעלת פסילה מותנית באופן מצטבר, פסילה על תנאי וקנס.

הסניגור הפנה לאמור בתסקיר ביחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם ובקש לאמץ את המלצותיו. לאחר בצוע העבירה מושא תיק זה הנאשם קיבל רישיון נהיגה זמני לתקופה שבין 11.7.11 ועד 11.1.12, מאז לא קיבל רישיון בשל חובות, לגביהם טען כי קיים הסדר תשלומים על הרשויות.

תסקיר שירות המבחן

מן התסקיר עולה כי הנאשם גדל במשפחה חמה ותומכת, וככלל מנהל אורח חיים נורמטיבי. ביחס לעבירה מושא תיק זה, נטל הנאשם אחריות מלאה לפני קצינת המבחן והביע חרטה. קצינת המבחן התרשמה, בין היתר, מנזקקות לטיפול, מיכולת להיתרם ממנו וממוטיבציה שביטא. על כן המלצת שירות המבחן הינה להארכת המאסר המותנה, לצד הטלת תקופת מבחן של 18 חודשים, במהלכה ישולב במערך הטיפול האינטנסיבי בשירות.

הרשעות קודמות

הנאשם הורשה לנהיגה בשנת 1996, ומאז צבר לחובתו 20 הרשעות קודמות, האחרונה שבהן בגין נהיגה שלא בימין הקיצוני של הכביש משנת 2009.

בשנת 2007 הורשע בגין נהיגה בזמן פסילה ונדון, בין היתר לעונשים המותנים, אותם מבקשת התביעה להפעיל.

עוד בעברו מספר עבירות של נהיגה במהירות מופרזת, פעמיים שימוש בטלפון נייד, מספר מקרים של אי ציות לתמרורים שונים, ועוד.

דיון והכרעה

העבירה המיוחסת לנאשם חמורה עפ"י אופייה ויותר מכך, עפ"י נסיבותיה.

הנאשם בחר לנהוג כמעט 3 שנים לאחר שתוקף רישיונו פג. לא זו אף זו, הנאשם בחר לנהוג, למרות שידע שעונש מאסר על תנאי למשך 5 חודשים תלוי ועומד נגדו.

נאשם המודע למאסר מותנה שהוטל עליו, ומבצע עבירה שברור כי היא מפעילה את התנאי ואשר נובעת מבחירה מעשית מודעת שלו – אין לו להלין אלא על עצמו, והפעלת התנאי הינה העונש המתבקש.

יחד עם זאת, הנאשם שלפניי הודה בעובדות כתב האישום, ביצע את העבירה בשלהי תקופת התנאי הארוכה שהוטלה עליו, במשך 6 חודשים, לאחר ביצוע העבירה מושא תיק זה החזיק ברשיון נהיגה זמני ומאז שנת 2009 זוהי העבירה היחידה שנרשמה לחובתו. נתונים אלה, בנוסף להשוואה עם רמת הענישה המקובלת ביחס לעבירה בה הורשע הנאשם, ובעיקר נוכח האמור בתסקיר ביחס לאופק הטיפולי, מביאים אותי למסקנה כי ראוי במקרה זה, באופן יוצא דופן, להאריך את תקופת התנאי תחת הפעלת עונש המאסר המותנה, לצד צו מבחן.

לשם איזון נוסחת העונש, אפסול את רישיונו של הנאשם לתקופה משמעותית, ואטיל עונשים צופי פני עתיד.

בהתחשב בחומרת המעשה, בנסיבותיו, במידת אשמו של הנאשם, בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו ובמדיניות הענישה הנוהגת, מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם הינו:

* פסילה בפועל לתקופה שבין חודשיים לבין שנה * קנס שינוע בין 300 ₪ לבין 2,000 ₪.

לאחר ששקלתי את נסיבות המקרה ואת טיעוני הצדדים אני מטילה בזה על הנאשם את העונשים הבאים: