מדינת ישראל נ' ספורי

גזר דין

הנאשמת הורשעה, על פי הודאתה, בביצוע עבירה לפי סעיף 186 א. לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

לאחר שהורשעה ובטרם טענו הצדדים לעונש, הופנתה הנאשמת לשירות המבחן, לצורך קבלת תסקיר בעניינה.

בתאריך 1/9/09 ניתן תסקיר ובו המלצת שירות המבחן לבטל את ההרשעה, להעמיד את הנאשמת בפיקוח שירות המבחן לתקופה של שנה ולהטיל עליה לבצע של"צ בהיקף של 120 שעות.

בהחלטתי מיום 26/10/09 דחיתי את המלצת שירות המבחן לבטל את ההרשעה, מהנימוקים שפורטו באותה החלטה. כן הוריתי לקבל את חוות דעתו של הממונה על עבודות שירות (להלן: "הממונה") באשר לאפשרות שהנאשמת תרצה עונש מאסר שיוטל עליה, בעבודות שירות. התיק נדחה להיום למתן גזר דין, לאחר קבלת חוות דעת הממונה.

דעתי באשר למדיניות הענישה הראויה בעבירות כמו זו בה הורשעה הנאשמת, ידועה ואין צורך לחזור עליה כאן. הגם שאני סבור כי לצורך מיגור תופעת הסכינאות יש להחמיר בענישתם של אלה המורשעים בעבירה לפי סעיף 186 א. לחוק העונשין, יש להטיל עליהם, בדרך כלל, עונש שיכלול מאסר לריצוי מאחורי סורג ובריח, הרי שייתכנו מקרים בהם ניתן לחרוג מהכלל הנ"ל ולהסתפק בהטלת מאסר לריצוי בעבודות שירות ובמקרים נדירים גם באי הטלת עונש מאסר בפועל בכלל.

לאחר ששקלתי בעניין, הגעתי למסקנה שבנסיבות המקרה שבפניי ניתן להסתפק בהטלת עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות, שכן מדובר בנאשמת נעדרת עבר פלילי שלגביה קיימת, לפי הערכת שירות המבחן, נזקקות טיפולית. חוששני שללא טיפול מתאים, עלולה הנאשמת להתדרדר לעולם העברייני.

סיכומו של דבר, מוטל על הנאשמת עונש כדלקמן:

*מאסר לתקופה של 3 חודשים. לאור חוות דעת הממונה, אני מורה כי הנאשמת תרצה את המאסר בעבודות שירות שתבוצענה במרכז יום לקשיש בעכו, רח' בבל 10, החל מיום 7/1/10.

הנאשמת תתייצב ביום 7/1/10, שעה 08.00, ביחידה לעבודות שירות שבמתחם בית סוהר חרמון, לצורך קליטה והצבה.

*חתימה על התחייבות כספית בסך 2,500 ש"ח, להמנע מלעבור על החיקוק שהורשעה עליו בתיק זה תוך 3 שנים מהיום, או 12 ימי תמורתה.

*מאסר על תנאי לתקופה של 6 חודשים למשך 3 שנים מהיום, והתנאי הוא כי הנאשמת לא תעבור בתקופה זו עבירה לפי סעיף 186 א. לחוק העונשין ותורשע עליה.

*לאור המלצת שירות המבחן והסכמת הנאשמת, אני מורה על העמדתה של הנאשמת בפיקוח שירות המבחן למשך תקופה של 12 חודש.

במהלך תקופת המבחן תשתלב הנאשמת בהליך טיפול פרטני במסגרת שירות המבחן.

הוסבר לנאשמת שאם לא תמלא אחר צו המבחן מכל בחינה שהיא או אם תעבור בתקופת המבחן עבירה נוספת, ניתן יהיה להפקיע את צו המבחן ולהטיל עליה עונש על העונש שהוטל עליה היום, בגין העבירה שבגללה ניתן הצו.

*אני מורה על השמדת המוצג.

*הודע כי לצדדים זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

ניתן והודע היום ד' טבת תש"ע, 21/12/2009 במעמד הנוכחים.

משה אלטר, סגן נשיא התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: