מדינת ישראל נ' סעיד

נוכחים:

מטעם המאשימה: עו"ד כעביה

מטעם הנאשם: בעצמו וע"י ב"כ עו"ד דראושה

גזר דין

הנאשם הורשע בכך שבתאריך 27/5/08 נהג ברכב, הגם שתוקף רישיון הנהיגה שברשותו פקע בחודש פברואר 2002, עבירה בניגוד לסעיף 10(א) לפקודת התעבורה.

הרשעת הנאשם באה בעקבות הודאתו בכל המיוחס לו בכתב האישום.

טיעוני הצדדים:

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה ולעברו התעבורתי של הנאשם ועתר להטלת מאסר בפועל שירוצה בין כתלי הכלא, תוך הפעלת שני מאסרים מותנים במצטבר. עוד עתר להטלת מאסר על תנאי מרתיע, פסילה בפועל, פסילה על תנאי וקנס.

ב"כ הנאשם עתר להארכת המאסרים המותנים התלויים ועומדים כנגד הנאשם ולהטלת צו של"צ ואם יוחלט להפעיל את התנאי אזי לאפשר ריצוי המאסר בדרך של עבודות שירות ולהקל בקנס. ב"כ הנאשם טען כי פקיעת רישיון הנהיגה נבעה מאי תשלום קנסות בשל מצוקה כלכלית וביקש הקלה בעונש שיוטל על רקע נסיבותיו האישיות של הנאשם כעולה מתסקירי שירות המבחן ומשום שממועד ביצוע העבירה לא ביצע הנאשם עבירה נוספת.

דיון:

העבירה שביצע הנאשם חמורה ביותר. הנאשם נהג ברכב, למרות שתוקף רישיון הנהיגה פקע מזה שש שנים. אמנם מתסקיר שירות המבחן עולה מצוקה כלכלית שהובילה לאי חידוש הרישיון, אך אין בכך משום הצדקה לנהיגה בהעדר רישיון.

לפי גליון המרשם התעבורתי, הורשע הנאשם בשימוש בפלאפון במהלך נהיגה, באותו מעמד בו נהג ללא רישיון נהיגה תקף במסגרת העבירה נשוא תיק זה. שילוב העבירות מעיד על זלזול בהוראות החוק.

הנאשם נוהג משנת 1989 ולחובתו 24 הרשעות תעבורה קודמות.

רבות מהרשעותיו הקודמות, לפני ואחרי 2/2002, הנן בגין פקיעת תוקף רישיון נהיגה, פקיעת תוקף רישיון רכב וביטוח. הנאשם נדון בגין עבירות אלה לעונשים מגוונים, אשר לא הרתיעו את הנאשם מלחזור ולבצע עבירות דומות.

בתאריך 22/1/04, במסגרת פל 51-03 של בית משפט לתעבורה בנצרת, נדון הנאשם בגין נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון נהיגה תקף וללא ביטוח תקף, לעונש של ארבעה חודשי עבודות שירות, פסילה למשך 13 חודשים, מאסר על תנאי, פסילה על תנאי וקנס.

במהלך תקופת הפסילה והתנאי שב ונהג ברכב ולכן בתאריך 1/11/05 שב והורשע, במסגרת ת"ד 20295-04 של בית משפט זה, בעבירה של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה וללא ביטוח ונדון, בין השאר, למאסר על תנאי למשך 4 חודשים ולפסילה על תנאי למשך 6 חודשים.

המאסר המותנה והפסילה המותנית כאמור, היו תלויים ועומדים כנגד הנאשם בעת ביצוע העבירה נשוא התיק שבפניי.

מסקנתי מן האמור הנה כי מאסר מותנה ופסילה בפועל אינם מהווים הרתעה מספקת עבור הנאשם ולכן לא אוכל להיעתר לבקשת הסניגור להסתפק בהארכת המאסר המותנה.

עם זאת, מאז העבירה דנן, לא הורשע הנאשם בביצוע עבירת תעבורה נוספת.

עפ"י גיליון המרשם התעבורתי המעודכן, לחובת הנאשם מאסר מותנה אחד נשוא