מדינת ישראל נ' סעדי

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו ביום 22/02/10 בשעה 11:40 בפינת הרחובות הנביאים/החלוץ חיפה נהג ברכב ולא ציית לרמזור אדום בכך שנכנס לצומת וחצה אותה בניגוד לאור האדום שדלק ברמזור.

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום.

מטעם המאשימה העיד השוטר כהן יגאל, עורך הדו"ח והוגש הדו"ח שערך - ת/1.

לפי הנסיבות המתוארות בדו"ח ת/1, במהלך נסיעה שגרתית שביצע השוטר כהן יגאל הוא פנה מרחוב חסן שוקרי לרחוב הנביאים כאשר מולו עמד רכב פרטי מסוג מונית (הרכב בו נהג הנאשם) על נתיב הנסיעה שהוא נתיב יחיד לכיוון הנסיעה.

ברכב לא היה נהג, השוטר כרז על מנת לאתר את הנהג, לרכב הגיע הנאשם עם בייגלה ביד, נכנס לרכב והחל בנסיעה מהירה. השוטר דלק אחריו, כדי לרשום לנהג דו"ח על עיכוב תנועה, צפר לו במהלך המרדף אך המונית המשיכה לנסוע, פנתה שמאלה מרחוב הנביאים לרחוב החלוץ, כאשר בצומת זה מוצב רמזור אשר דלק באור האדום בכיוון הנסיעה של המונית, השוטר מציין כי הוא היה במרחק של כ-20 מטר מהמונית כאשר הוא רואה בבירור שהמונית נכנסת לצומת באור אדום, וחוצה אותה.

השוטר הפעיל אמצעי התרעה על מנת לחצות את הצומת, חצה אותה והמשיך לדלוק אחרי המונית אשר נעצר עקב פקק תנועה. השוטר הורה למונית לעצור בצד ופנה לקחת את פרטיו של הנהג.

לכשעומת הנהג עם העבירה של חציית הצומת באור אדום, נרשמה מפיו התגובה הבאה: "לא ראיתי רמזור אדום, לא ברחתי, עצרתי רק לדקה לקנות משהו".

בעדותו בבית משפט חזר השוטר על האמור בדו"ח והבהיר כי האמור בדו"ח משקף נכונה את האירוע. בחקירה הנגדית הדגיש בפני הנאשם כי ראה אותו בוודאות עובר את הצומת באור אדום וציין כי על אף שהפעיל אורות כחולים, כריזה וסירנה, לא עצר הנאשם את רכבו, אלא נעצר רק בשל כך שהיה פקק.

הנאשם חזר בפני על כפירתו, הודה בכך כי עצר את המונית, מקום שאסור לעצור בו, ועיכב את התנועה שלא כדין. לטענתו הוא הסיע קשיש אשר היו לו שקיות ולכן הוא עצר את רכבו במקום, הוריד את השקיות, הניח אותן במדרכה, ובאותה עת השוטר הגיע. הוא סימן לשוטר כי כבר מזיז את המונית והמשיך בנסיעה.

באשר לחציית הצומת באור אדום, ציין הנאשם: "עברתי את הרמזור, יכול להיות שזה כתום ולא אדום" (ראה עמוד 2 שורה 17-18).

עוד טען כי כאשר פנה לשוטר ושאל אותו איפה קו העצירה ברמזור, השוטר סימן לו את קו העצירה כעשרה מטרים מהמקום הנכון.

לאחר שבחנתי את עדות השוטר מזה, ואת עדות הנאשם מזה, מעדיף אני את עדות השוטר.

השוטר העיד באופן מקרין אמינות, תיאר באופן מפורט את נסיבות האירוע אשר תאמו את ת/1 שערך בסמוך לקרות האירוע. עדותו הייתה קולחת עניינית ולא מצאתי כי נפלו בה בקיעים או פירכות.

מאידך, עדותו של הנאשם בפני לא הקרינה מהימנות בלשון המעטה. נראה היה כי הנאשם מנסה להתאים את עדותו לגרסה הנוחה לו.

הנאשם לא כפר בכך כי חצה את הצומת האמור. לטענתו חצה את הצומת כאשר ייתכן והאור ברמזור דלק באור כתום אך לא אדום.

במקום אחר טען כי עלה על המונית והחל בנסיעה הוא הבחין ברמזור ממרחק של כ-25 מטרים והרמזור היה, כלשונו, "ירוק מלא" (עמ' 3 שורה 8 לפרוט').

הנאשם גם אישר את גרסת השוטר אשר עיכב את התנועה במקום בו עמד עם המונית טרם חציית הצומת, דבר המחזק את גרסת השוטר.

גרסת השוטר לא נסתרה בחקירה נגדית וכאמור נמצאה מפורטת ומהימנה עלי.

אשר על כן, אני קובע כי המאשימה הוכיחה את עובדות כתב האישום מעל לכל ספק סביר ומרשיע את הנאשם בעבירה המיוחסת לו בכתב האישום.