מדינת ישראל נ' סעדון

בפני

שופט שמואל מלמד

הכרעת דין

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 6/3/2010 בשעה 01:15 נהג הנאשם ברכב, ברח' שי עגנון פינת אבן גבירול בת"א, כאשר הוא במצב שיכרות. בדגימה שניטלה מהנאשם נמצאה רמת אלכוהול של 340 מיקרוגרם לליטר אוויר נשף. בניגוד לסעיף 62 (3); 64 ב(א), 39 א' לפקודת התעבורה ותקנה 169 א' לתקנות התעבורה התשכ"א – 1961.

הנאשם כפר בהאשמה המיוחסת לו ונשמעו ראיות בתיק:

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1.וורקנש דסטה – לדבריה עצרה את הנאשם במהלך מחסום שגרתי. במהלך שיחה ראשונית עם הנאשם הריחה ריח של אלכוהול חזק מאד. ביקשה לערוך לנאשם בדיקת נשיפון, בה התקבלה אינדיקציה חיובית לשכרות. השוטרת הודיעה לנאשם כי הוא מעוכב לבדיקת ינשוף. ערכה לנאשם מבחני ביצוע מהם עולה כי הנאשם כשל במבחן העמידה, בכך שהתנדנד. כשל במבחן ההליכה על קו בכך שבצעד 3 לא הצמיד עקב לאגודל ובחזור בצעד 3,7 לא הצמיד עקב לאגודל לאורך כל הבדיקה התנדנד. כשל במבחן הבאת אצבע לאף כשל בכך שהתנדנד. בתגובת הנהג בדו"ח טען הנאשם כי לא שתה כלום בעוד בדו"ח הפעולה שרשמה השוטרת אמר הנאשם "בגלל הילדים האלה נגרם לי עוול, את מפרקת לי את המשפחה". כמו כן, נרשם כי טען מספר פעמים אני שתית "לפני הרבה זמן" ראה ת/2.

בטופס התחקור נרשם כי שתה בשעה 20:00 בערב שלוש בירות מכבי בביתו בלוד. הנאשם אמר לשוטרת "אני לא חשבתי שזה יגיע למצב כזה, אני בהכרה מלאה ומסוגל לנהוג". עוד טען הנאשם כי שתה במסגרת ארוחת הערב, ראה ת/3.

2.הרצל כהן – איש המעבדה האמון על תקינות המכשיר.

3.אורן שורקי – מפעיל המכשיר הציג בבית המשפט אישור הסמכה. כמו כן ערך את דגימת הינשוף ממנה עולה כי הנאשם נמצא בשכרות ברמה של 340 מיקרוגרם לליטר אויר נשוף. בשתי הנשיפות שנערכו לנאשם נמצאה רמת שכרות זהה.

מטעם ההגנה העיד הנאשם. עדותו נחלקה לשתי דיונים, בשל העובדה שמיד עם תחילת עדותו הראשונה טען הנאשם כי הוא נכה של המל"ל. אולם, לא היה בידו תיק המל"ל. בנסיבות אלו נדחה הדיון כדי לאפשר לנאשם להצטייד בתיק הרפואי של המל"ל שהוגש לתיק בית המשפט.

לדברי הנאשם ביום האירוע הוא שתה כוס "יין של קידוש ויצא להתאוורר. ארוחת הערב הייתה בשעה 18:00 – 19:00, כאשר הוא נעצר בשעה 01:00. הנאשם נכה ברמה של 20% לצמיתות מהמל"ל בשל תאונת עבודה שעבר והוא מתקשה ללכת ישר ומתנדנד.

לאחר ששמעתי את הצדדים מצאתי להעדיף את גרסת התביעה לאירועים על פני גרסת הנאשם. הנאשם טען למספר כשלים בחומר הראיות.

1.התביעה לא הוכיחה כי הייתה המתנה של 15 דקות לפי הנהלים הקבועים להפעלת המכשיר. כיוון שהמאשימה לא הוכיחה את שעת העצירה. בהעדר זמן ממנו מתחילים למנות את זמן ההמתנה, הרי שלא הוכח כי השוטרים המתינו עם הנאשם 15 דקות בין עצירתו לבין בדיקת הינשוף.

2.דו"ח המאפיינים של הנאשם יצא תקין בהתחשב בעובדה כי הנאשם נכה של המל"ל בשיעור 20%. הנאשם עבר תאונת עבודה מהלכה עבר ניתוח של קיבוע העקב באמצעות פלטה, דבר שגורם לו לחוסר יציבות ולכן הוא התנדנד. מדובר בסיבה סובייקטיבית של הנאשם בהעדר סיבה זו מבחני הביצוע יצאו תקפים.

3.המעבדה שבה נערכו הטיפולים במכשיר אינה מעבדה מוסמכת, שכן אין לה אישור כזה.

4.נמצאו תקלות במכשיר לפני לקיחת הדגימה כאשר איש המעבדה לא ידע לתת הסבר לאותן תקלות כך גם לתקלות שהיו במכשיר לאחר הדגימה.

5.מאז התקנת הבלון ביחידה הבלון לא נבדק. הבלון לא נבדק בסמוך לדגימת הנאשם ויתכן כי הייתה תקלה בבלון בסמוך לביצוע הדגימה. תקינות הבלון לפני הבדיקה לא הוכחה. עוד ציין הנאשם כי הבלון הוחלף לפני שתוקפו פג דבר שיכול להצביע על תקלה.

6.פלט הכיול אינו ברור ולא ניתן לקרוא את האמור בו.

7.המפעיל לא הוכיח כי הוכשר כדין.