מדינת ישראל נ' סעדה

גזר דין

1.הנאשם יליד שנת 1979, הורשע על פי הודייתו בעבירה של החזקת סכין שלא כדין בניגוד לסעיף 186(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977, באירוע מיום 30.10.09, עת נמצא ברכבו, במשענת היד, סכין אשר הוחזקה על ידו.

2.ב"כ הנאשם עתרה לסיום ההליך שלא בדרך הרשעה ומאידך המאשימה עתרה להותיר ההרשעה על כנה ואף לגזור על הנאשם עונש מאסר שירוצה בדרך עבודות שירות, מאסר על תנאי וכן קנס.

3.שירות המבחן הגיש תסקיר בעניינו של הנאשם ממנו נמצאתי למד כי בשנת 2007 נורה הנאשם על ידי שכן, נפגע בכל חלקי גופו ומאז נותר הוא בעל נכות של 100%. בהתאם למסמכים אשר הוגשו מטעמו של הנאשם עולה כי הוא נפגע באירוע הנ"ל פגיעה רב מערכתית.

שירות המבחן התייחס לתחושות המלוות את הנאשם מאז אותו אירוע, לפיו סובל הוא מסיוטים ומריחות חריפים הקשורים לאירוע, על הטיפול אותו עבר בבית החולים לוינשטיין וכי תחושת חרדה ואיום מלווים אותו גם כיום.

הנאשם, בדבריו בשירות המבחן, התקשה להסביר את מניעי העבירה ואולם שירות המבחן העריך כי יש קשר בין העבירה לבין תחושת החרדה המאפיינת אותו מאז פציעתו, באשר חש הוא חוסר בטחון וחשדנות.

4.שירות המבחן הבהיר לנאשם את הצורך בהתערבות טיפולית, אלא שהנאשם הסתייג מכך, תוך ציון כי הוא מתמודד בכוחות עצמו ואינו רואה כל צורך בהשתלבות בטיפול. לפיכך, נמנע שירות המבחן מהגשת המלצה כלשהי בעניינו.

5.הלכה היא, כי הרשעה הינה הכלל הרחב, ואי הרשעה הוא החריג.

לענין זה, הלכה פסוקה, שהימנעות מהרשעה אפשרית רק במקרים יוצאי דופן, בהם אין יחס סביר בין הנזק הצפוי לנאשם מהרשעה לבין חומרתה של העבירה (ראה את קביעתה של כב' השופטת פרוקצ'ה בע"פ 2669/00 מ"י נ' פלוני).

במקרה דנן, היחס בין הרשעה לבין חומרת העבירה הינו סביר, אין מדובר במקרה חריג ויוצא דופן, ואף שירות המבחן לא מצא מקום להמליץ על ביטולה של ההרשעה או על הליך טיפולי כלשהו.

התוצאה הינה כי הכרעת הדין על כנה עומדת.

6.עיון בפסיקת בית המשפט העליון, כמו בהחלטתו של כב' השופט ג'ובראן ברע"פ 2932/08 מרגאן נ' מדינת ישראל אכן מעלה, כי בתי המשפט, ובראשם בית המשפט העליון, מתייחסים בחומרה למי שמחזיק סכין למטרה לא כשרה. שכן, "העבירה של החזקת סכין למטרה לא כשרה היא עבירה שיש למגר אותה ופגיעתה בציבור היא קשה".

7.לפיכך, עונש מאסר לריצוי בעבודות שירות איננו עונש חריג בעבירה של החזקת סכין שלא כדין. יחד עם זאת, אין מקרה זה והנאשם שבפני דומים להלכה ברע"פ 2932/08 שכן עסקינן בנאשם ללא עבר פלילי והנכה בשיעור 100% אשר קיים ספק רב, באם הממונה אכן ימצא אותו כשיר לבצע עבודות שירות.

8.בנסיבות מיוחדות של תיק זה, אינני מוצא מקום להיעתר לעתירת המאשימה ולגזור על הנאשם עונש אשר ירוצה בדרך של עבודות שירות ואסתפק בקנס משמעותי ובענישה הצופה פני עתיד.

9.אשר על כן, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

א.מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מהיום, שלא יעבור עבירה בה הורשע.

ב.קנס בסך 10,000 ₪ או 3 חודשי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב- 5 תשלומים חודשיים, שווים ורצופים החל מיום 1.7.11 ובכל 1 לחודש שלאחר מכן.

לא ישולם תשלום אחד במועדו – תעמוד כל היתרה לתשלום מיידי.

ניתן צו להשמדת המוצג.