מדינת ישראל נ' סעד

החלטה

הנאשם מבקש ביטול פסק דין שניתן בהיעדר התייצבות ביום 12.10.

הנאשם טוען כי לא ידע על הדיון, לא קיבל אליו הזמנה וכי במשפחתו מספר אנשים בעלי אותו שם וכי הזימון שנשלח אליו "לא נדרש" וכי הוא לא קיבל כל הודעה. לגופו של עניין טוען הנאשם כי אין לו כל ידיעה לגבי הודעת איסור שימוש לרכב בו נהג.

טענת הנאשם אינה יכולה להתקבל.

הנאשם נעצר לביקורת בידי המשטרה ביום 15.1.10 ונמצא נוהג ברכב לגביו ניתנה הודעת איסור שימוש בידי בוחן תנועה. הנאשם זומן לדיון בתיק ליום 14.6.10 והגיש בקשת דחייה "בגלל סיבות אישיות".

לבקשת הנאשם נדחה, אפוא הדיון ליום 12.10.10, מועד אליו לא התייצב הנאשם ובו הורשע ונדון בהיעדר התייצבות. מרגע שהגיש הנאשם בקשת דחייה, חובה עליו לברר את ההחלטה שניתנה בעניינו ואין הוא יכול לשבת בחיבוק ידיים ולהמתין לזימון למועד חדש, ומקל וחומר שהוא אינו רשאי לעשות כן מקום שהוא יודע כי "במשפחתו 7 אנשים בעלי אותו שם" כטענתו.

כפי שקבע בית המשפט העליון, לכל אדם הזכות ליומו בבית המשפט, ואולם אין לאפשר ניצול זכות זו שלא לטובה.

בנסיבות אלה, לא עומדת לנאשם הזכות לביטול פסק הדין מחמת פגם בזימונו וניתן יהיה לבטלו רק אם יראה הנאשם כי שפיטתו בהיעדר התייצבות גרמה לו לעיוות דין.

הנאשם אינו מפרט טענותיו כנגד העבירה המיוחסת לו ואמירה כללית כי לא ידוע לו על הוראת איסור שימוש לרכב אינה רלונטית, שכן כבר נקבע רע"פ 2929/04 מדינת ישראל נ' רפאל אוחנה כי המדובר בעבירה של אחריות קפידה, דהיינו אין צורך להראות כי הנהג ידע על הודאת איסור השימוש לרכב.

אשר על כן, הבקשה כפי שהיא, נדחית.

לפנים משורת הדין אהיה מוכן לשקול את הבקשה בשנית אם יראה הנאשם טענת הגנה של ממש כנגד העבירה המיוחסת לו, כגון רשיון רכב שחודש או אישור תקינות אחר לרכב, במועד שלפני ביצוע העבירה.

לתשומת לב הנאשם, רשיונו נפסל והנהיגה אסורה עליו. הנאשם יפקיד מיידית את רשיונו במזכירות לחישוב הפסילה.

ניתנה היום, י"ג שבט תשע"א, 18 ינואר 2011.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: