מדינת ישראל נ' סעאידה

החלטה

בפני בקשה לפי סעיף 46 לפקודת התעבורה [נוסח חדש] תשכ"א – 1961 [להלן: "הפקודה"] לפסול את המשיב מלהחזיק ומלקבל רישיון נהיגה עד גמר ההליכים אשר יתנהלו נגדו. טרם הוגש נגד המשיב כתב אישום, אולם לבקשה צורפה טיוטה של כתב אישום. על כן, מצויים אנו בגדרו של סעיף 46 לפקודת התעבורה.

לפי הבקשה חשוד המשיב במעורבות בתאונת דרכים קטלנית, שאירעה ביום 5.7.11 בשעת צהריים, עת נהג משאית וולוו הגוררת אחריה עגלה בכביש 90 מכיוון כללי בית שאן לכיוון יריחו. המשיב נסע לכיוון דרום והתאונה אירעה במקום בו קיים עיקול ימינה בכיוון נסיעת המשיב.

באשר לתאונה, מדובר בהתהפכות של העגלה אותה גרר המשיב על רכב מזדה שהגיע ממול שכתוצאה ממנה נמחץ אותו רכב, נוסע שישב ברכב נהרג. נהג אותו רכב נפצע באורח קשה ונזקק לטיפול ואשפוז ממושכים. כמו כן כתוצאה מאותה תאונה נגרמה פגיעה ברכב נוסף אחרי הרכב שנמחץ, שנהגו ונוסע שישב לידו נפצעו באורח קל. כמו כן כתוצאה מהתאונה הנ"ל נאלץ רכב שלישי שבא ממול לסטות ממסלולו וגם בו הנהג ונוסע נפצעו באורח קל.

בכוונת המבקשת להגיש כנגד המשיב כתב אישום ובו לייחס לו עבירת הריגה לפי סעיף 298 לחוק העונשין, ועבירות נוספות של גרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות, העמסת מטען יתר, הסעת רכב לא תקין, נהיגה במהירות מופרזת ובלתי סבירה וסטייה מנתיב הנהיגה.

בפניי פירט ב"כ המבקשת את הראיות התומכות לטענתו בהיעתרות לבקשתו. הוא הפנה בעניין זה להודעות המשיב עצמו אשר אין לו כל הסבר סביר לגורם לתאונה, פרט לטענה כי רכב בא מולו והוא נאלץ לסטות לשוליים ולבלום, מה שגרם להתהפכות העגלה. לטענתו, המשיב לא ידע למסור את פרטי אותו רכב אפילו לא את צבעו וסוגו, וגם עדויות יתר המעורבים בתאונה, מלמדות כי לא היה רכב שכזה כלל וכלל.

הוא הפנה גם לעדויות יתר המעורבים שנפגעו בתאונה, אשר מהן עולה כי קודם להתהפכות סטה המשיב עם המשאית לנתיב הנגדי שלשמאל נתיב נסיעתו, ומשם, עת הגיע הרכב שנמחץ מעבר לעיקול, משך המשיב ימינה בפתאומיות חזרה לנתיבו, ולאחר מכן אירעה ההתהפכות של העגלה שנגררה, אשר כתוצאה ממנה נמחץ הרכב האמור.

כמו כן הוגשה לעיוני חוות דעת שנערכה על ידי בוחן תאונות דרכים וכן תמונות ושרטוטים של מקום האירוע, אשר כולם יש בהם כדי להוות ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, וזאת יאמר לאחר שעיינתי בהם עיין היטב.

כמו כן, הופניתי לדו"ח הטכוגרף של המשאית המלמד על נהיגה במהירות גבוהה מהמותר, בפרקי זמן קרובים לקרות התאונה. כמו כן הופניתי לבדיקת משקל שנערכה למשאית ולעגלה, המלמדת כי הועמסו עומס יתר של כ- 12 טון מעל המותר.

לטענת ב"כ המשיב, ישנן בתיק ראיות המלמדות שדווקא הרכב שנמחץ הוא זה שנהג במהירות גבוהה מהמותר, ובעניין זה הפנה לעדות הנהג השלישי מבין שלושת הרכבים שנפגעו בתאונה, שהינו אזרח [יתר שני הרכבים המעורבים הם רכבים בהם נסעו שוטרים]. לטענתו, התבצעה החקירה בצורה מגמתית בשל מעורבות של שוטרים באירוע. עוד טען כי המנוח לא היה חגור. עוד טען באשר לעודף המשקל כי זה מהווה רק 20% מעל המותר ובגין חריגה שכזו מקבל נהג לכל היותר דו"ח. עוד טען כי לפי בדיקות הטכוגרף היו פעמים שהמהירות הגיעה כמעט ל- 100 קמ"ש ופעמים שהגיעה ל- 90 קמ"ש ומדובר בחריגה לא גבוהה מן המהירות. עוד טען כי מרשו אינו בעל עבר פלילי או עבריין מועד, אלא אדם נורמטיבי שמפרנס את הוריו ומשפחתו, ובעניין זה הציג בפניי מסמכים רפואיים המלמדים כי אביו סובל מבעיות רפואיות וכי למשפחה יש חובות. עוד טען בקשר לממצאים של ד"ר איתמר שרון בנוגע לבורג עץ שנמצא בצמיג אחורי שמאלי של העגלה, וטען כי המסקנות שהושגו על יסוד הימצאותו לא יכולות לעמוד והן השערות לא מוכחות. עוד טען כי מרשו נאלץ לבלום בלימת חירום והדבר תומך בגרסתו, כי הגיע מולו רכב שאילץ אותו לסטות מהנתיב.

שקלתי את טענות הצדדים מכאן ומכאן ועיינתי עיין היטב בחומר החקירה.

הודעות עדי התביעה המעורבים בתאונה, אכן, לכאורה, תומכות בגרסה כי עובר לתאונה סטה המשיב מנתיב נסיעתו לנתיב הנגדי, ומשנגלתה לעיניו בהמשך העיקול מכונית המזדה שנמחצה בתאונה [ובה נהרג המנוח], הוא סטה חזרה בפתאומיות ימינה ולאחר מכן אירעה התהפכות העגלה ומחיצת מכונית המזדה על ידה.

חיזוק לכאורי לגרסאות אלה ניתן למצוא בתמונות ובלוחות התצלומים שהוצגו לעיוני של מקום אירוע התאונה ובמיוחד תמונות 44-52 מהן עולה באופן כמעט ברור סתירה לטענת המשיב כי קודם להתהפכות היתה המשאית בנתיב הימני ומשם הוא ברח לשוליים. ניכר היטב בתמונות כי תחילת ההתהפכות היתה כשהעגלה כמעט כולה נמצאת בנתיב השמאלי, שכן ניכרים בבירור סימני החיכוך שלה על הכביש.

מכלול הראיות לכאורה אכן מצביע על כך כי קדמה לתאונה סטייה מהנתיב וכן מלמדות הראיות לכאורה על היתכנות לתרומה לתאונה, בשל יתר הגורמים שנחקרו ובהם, מהירות גבוהה מן המותר, משקל יתר והכל בתנאי כביש הנמצא לפי התמונות במורד ובעיקול.

נסיבות אלה גם מלמדות על המסוכנות הנשקפת מן המשיב כנהג הנוהג על משאית גדולה מאוד, תוך אי הקפדה על החוק ועל מגבלות הנסיעה הן מבחינת מהירות, הן מבחינת משקל והן מבחינת שמירה על כללי התנועה בדרך.

נוכח האמור לעיל, מתמלאים שני התנאים הנדרשים על פי הפסיקה להעתרות לבקשה והם קיומן של ראיות לכאורה ועילת מסוכנות.

אשר על כן, אני נעתר לבקשה ומורה על פסילת המשיב מלהחזיק ו/או לקבל רשיון נהיגה עד גמר ההליכים אשר יתנהלו נגדו ככל שיוגש נגדו כתב אישום.

אני מוצא לסייג החלטתי הנ"ל בסייג אחד, שכן לא יעלה על הדעת כי החלטה זו תעמוד בתוקפה מבלי שיוגש תוך פרק זמן סביר כתב אישום נגד המשיב.

אשר על כן, אני מורה כי במידה ולא יוגש כנגד המשיב כתב אישום בגין התאונה הנ"ל עד ליום 31.3.12, תהא החלטתי זו מבוטלת.

המזכירות תחזיר לב"כ המבקשת את תיק החקירה.