מדינת ישראל נ' סעאידה

החלטה

רקע

1.בפני בקשה להורות על מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים הפליליים המתנהלים כנגדם במסגרת ת.פ 19920-10-09 (ביחס למשיב 1) ובמסגרת ת.פ 19985-10-09 (ביחס למשיב 2), בתנאים כפי שנקבעו ביום הגשת כתב האישום כנגדם וכפי שיפורט להלן.

כך לאחר שבכתב האישום שהוגש כנגדם יוחסו להם עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע וגניבת רכב בצוותא.

על פי המיוחס וביום 14/10/09 נפגשו המשיבים עם שניים נוספים (להלן: "מוחמד" ו"איאד"), ותכננו לגנוב משאית עם ארגז להובלת חיות, מסוג וולוו, השייכת למתלונן (בעליה של חברת הובלות) ואשר חונה מול ביתו של נהג המשאית, אביו של איאד.

עוד על פי המיוחס ובליל ה-15/10/09, הגיעו המשיבים לביתו של איאד בכפר שיבלי, וקיבלו מידיו את מפתחות המשאית ואת הקוד הסודי. המשיב 1 הסיע את המשאית עד הכניסה לכפר, שם עבר לנהוג על רכב מסוג מיצובישי, והמשיב 2 עבר לנהוג במשאית. השניים נסעו על כביש 65, דרך כביש 6 ובהמשך על כביש 5 – כאשר במהלך הדרך הצטרף אליהם מוחמד כשהוא נוהג בג'יפ מסוג מיצובישי פג'רו – עד אשר הגיעו למחסום משטרתי באזור אריאל.

המשיב 1 ומוחמד עוכבו במחסום, ואילו המשיב 2 עבר אותו. מספר דקות לאחר מכן התברר כי המשאית גנובה והחל אחריה מרדף. בהמשך נטש המשיב 2 את המשאית סמוך לצומת רבבה, שם נמצאה על ידי המשטרה.

טענות הצדדים

2.תחילה יובהר כי לאור הסכמת הצדדים, שוחררו המשיבים ביום 25/10/09 למעצר בית מלא בביתם, בכפוף להפקדה כספית, התחייבות עצמית וחתימה על ערבות צד ג'.

נקבע כי תנאים אלו יעמדו בעינם עד החלטה אחרת אך כי במקביל ובתוך 10 ימים יתקיים דיון לגופו של עניין באשר לתנאי שחרורם עד תום ההליכים.

3.בדיון זה ביקשה ב"כ המבקשת להותיר את תנאי השחרור של המשיבים, כפי שהוסכם עליהם בדיון מיום 25/10/09, על כנם.

כך בשים לב למסוכנות העולה ממעשיהם, מסוכנות הנלמדת מהתכנון הקפדני שקדם לעבירה, מהתארגנותם של מספר אנשים לצורך ביצועה, מחומרת המעשים וכן מהעובדה שבוצעו בתחכום ובעזות מצח. כך גם בשים לב לחשש מפני הימשכות פעילותם העבריינית של המשיבים, ונוכח עברו הפלילי של המשיב 2.

4.מנגד – והגם שב"כ המשיב 1 לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה – ביקש הוא להקל בתנאי מעצרו של משיב זה, כך שיתאפשר לו לשוב לעבודתו כנהג משאית, ולהמשיך לנהל את חייו מבלי שהדבר יפגע בפרנסת משפחתו.

בתוך כך ביקש להביא בחשבון את שחרורם של שני המעורבים הנוספים – ללא כל תנאים – וכן את עברו הנקי של המשיב, ואת העובדה שרק בזכות שיתוף הפעולה המלא מצידו מהלך חקירותיו, בא כתב האישום שבנדון אל העולם.

לפיכך ולאור שלשיטת הסנגור אין נשקפת מסוכנות מן המשיב, ביקש לאפשר לאחרון לשוב לעבודתו במהלך היום, ולהותיר את מעצר הבית רק בשעות הלילה.

5.בשונה, חלק ב"כ המשיב 2 על קיומן של ראיות לכאורה ככל שהדבר נוגע למעורבותו של המשיב 2 בפרשה. לדבריו התשתית הראייתית מבוססת בעיקרה על ארבעת הודעותיו של המשיב 1, אשר שונות בתכלית זו מזו, באופן שמעלה כי אין ראיות לכאורה כנגד המשיב 2.

בנוסף ביקש הוא לשים לב לקיומה של אפליה בין המשיבים ובין שני המעורבים הנוספים בתיק, אשר שוחררו ללא כל תנאים, אף שאין כל הבדל בראיות הקיימות בתיק בין המשיב 2 וביניהם.

בהתאם ביקש לשחרר המשיב ממעצר הבית בו הוא נתון, וללא כל תנאים מגבילים.

ראיות לכאורה בצד דיון

6.עיון בראיות המצויות בתיק החקירה מעלה, בתמצית, כי: