מדינת ישראל נ' סנינה

הכרעת דין

הנאשם הודה בכל העובדות הנטענות בכתב האישום ולפיכך אני מרשיע אותו בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט

גזר דין

הנאשם הורשע עפ"י הודייתו בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, שעניינה כניסה לישראל שלא כחוק, עבירה עפ"י סעיף 12 (1) (4) לחוק הכניסה לישראל התשי"ב – 1952, והפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו, עבירה על סעיף 275 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977 בכך שהנאשם שהינו תושב השטחים ואיננו אזרח ישראלי, נתפס ביום 25.10.10 סמוך לשעה 17:45 בשביל המוביל מכביש 625 דרך המטעים לכיוון הישוב פרדיס, כאין בידו היתר שהייה שניתן כדין, ובהמשך הכשיל הנאשם את השוטר בכך שמסר לו שם אחר, שאיננו שמו האמיתי ורק בשלב מאוחר יותר, מסר לו – לשוטר, את שמו ופרטיו האמיתיים.

ב"כ הנאשם בטיעוניו לעונש הציג את גיליון הרשעותיו הקודמות של הנאשם, הוא ת/1, ממנו עולה כי לנאשם מס' הרשעות כשחלקן, לפחות אחת, אינן בגין עבירה זהה וכי ביתר ההרשעות הינן גניבה, פריצה לרכב והפרעה לשוטר במילוי תפקידו תוך כדי ביצוע עבירת כניסה לישראל, עבירות שבחלקן כאמור זהות לעבירות בהן הורשע בתיק זה, מכאן מבקש ב"כ המאשימה להטיל על הנאשם מאסר בפועל המשקף את חומרת העבירות, מאסר על תנאי מרתיע וקנס כספי, ולחילופין מבקש הוא כי ביהמ"ש יחייב את הנאשם לחתום על כתב התחייבות להימנע מביצוע עבירות בעתיד.

מנגד, הרחיב ב"כ הנאשם בדבר נסיבות ביצוע העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, כשבאחת טוען ב"כ הנאשם שמיד לאחר שהנאשם נתפס יחד עם אחר, הוא כעבור כ- 2 דקות הוא מסר לשוטר את שמו ופרטיו האמיתיים, כך שהמצג המטעה שהוצג ע"י הנאשם לא הכביד על נציגי האכיפה בביצוע מלאכתם נאמנה. נוסף על כך אין מדובר בשב"ח רגיל שהרי הנאשם נשוי לאשתו – תושבת עין מאהל הישראלית, ממנה נולדו לבני הזוג 2 ילדים בני 9 ו- 8 הנמצאים יחד עם אימם באולם ביהמ"ש.

הנאשם הגיש באמצעות ב"כ בקשה לקבלת היתר שהייה בישראל ולהתאזרחות במסגרת איחוד משפחות, אלא שהליך זה מתעכב משנת 2000 וטרם ניתנה בו החלטה.

ב"כ הנאשם פנה למטה הארצי למחוק את רישומו הפלילי עפ"י נ/1 וזאת על מנת לסייע לו – לנאשם קבלת היתר השהייה והאזרחות, הפנייה זכתה למענה בנ/2 שאיננו מענה חיובי.

ב"כ הנאשם המשיך לטפל בעניינו של הנאשם, בשמו ובשם אשתו וילדיו, הוא פנה בבקשה למרשם האוכלוסין, בקשה לקבלת היתר שהייה מטעמים הומניטאריים מיוחדים וזאת לנוכח העובדה שהוא נמצא מנותק מאשתו וילדיו כ- 10 שנים וכל כניסה לישראל מעמידה אותו במצב של שוהה בלתי חוקי וחושף אותו להליך ומשפטי.

לאחר ששקלתי את טיעוני ב"כ הצדדים, בהתחשב בנסיבות העבירה ונסיבותיו האישיות של הנאשם, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1.מאסר לתקופה של 121 יום שמתוכם ירצה הנאשם במאסר בפועל 31 יום, וזאת החל מיום 25.10.2010.

היתרה, 90 יום מאסר על תנאי והתנאי הוא שהנאשם לא יישא בהם אלא אם יעבור תוך שנתיים מהיום עבירה מסוג העבירות בהן הורשע בתיק זה ויורשע בה בין בתקופת התנאי ובין לאחריה.

2.אני מחייב את הנאשם לחתום על כתב התחייבות כספית בסך 3,000 ש"ח, להימנע, תוך שנתיים מהיום, מלעבור עבירה על סעיפים בהם הורשע בתיק זה. באם יסרב לחתום על ההתחייבות - ייאסר ל - 3 ימים או עד שיחתום לפי המוקדם.

הודעה והוסברה זכות הערעור תוך 45 יום מהיום לבית המשפט המחוזי בחיפה.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה, שופט

סיגל.ס

ניתן היום #תאריך# במעמד הנוכחים.

מוחמד מסארווה - שופט