מדינת ישראל נ' סמרנו

הכרעת דין

על יסוד הודאת הנאשמת בחלק מעובדות כתב האישום ולאחר שהמאשימה הצהירה כי לא תביא ראיות להוכחת העובדות בהן לא הודתה - אני מרשיעה אותה בעבירות כדלקמן:

1. בעבירה של הפרעה לשוטר על פי סעיף 275 לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן החוק).

2. בעבירה של התנגדות למעצר בכח או באיומים, על פי סעיף 47(א) לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש), [נוסח משולב], תשכ"ט-1969.

ניתנה והודעה היום ז' אלול תשע"א, 06/09/2011 במעמד הנוכחים.

הדסה נאור, שופטת

גזר דין

שמת הורשעה על פי הודאתה בעבירות של הפרעה לשוטר בעת מילוי תפקידו והתנגדות למעצר.

לאחר שהנאשמת נצפתה חוצה את הכביש באור אדום, התבקשה על ידי השוטרת שעמדה במקום להזדהות, אך היא ניסתה לברוח מהמקום ובכך הכשילה את השוטרת מלמלא את תפקידה. כשביקשה השוטרת לעצור אותה, היא התנגדה למעצר.

המאשימה הסכימה להפנות את הנאשמת לקבלת תסקיר שיבחן אפשרות לסיים הליך זה באי הרשעה, בהתחשב בעברה הנקי של הנאשמת.

שירות המבחן הניח תסקיר שבמהותי חיובי, לגבי נסיבותיה האישיות של הנאשמת, כששירות המבחן התרשם מדפוסי אלימות, אלא מאישה נורמטיבית, שהעבירה עומדת בסתירה לדרך חייה.

מאחר שהנאשמת אינה פנויה לבצע עבודות של"צ, שהינו עונש בעל משמעות חינוכית והרתעתית, לא בא שירות המבחן בהמלצה בעניינה.

משכך, הורשעה הנאשמת וב"כ המאשימה עתרה להטיל עליה מאסר על תנאי, קנס ופיצוי לשוטרות שנפגעו ממעשיה.

הנאשמת טענה כי לא פגעה בשוטרות, אלא היא זו שנפגעה מהן, לאחר שביקשו להכניסה בכוח לניידת. לטענתה, סירבה להתלוות לשוטרות משום שהיה עליה לקחת את ילדיה מהמטפלת והיא כבר איחרה לעשות כן. לא קיבלתי תשובה מדוע סירבה להזדהות בפני השוטרות, באופן שהיה מונע את כל השתלשלות העניינים.

בהתחשב בעברה הנקי, בהודאתה המיידית ובאמור בתסקיר המבחן, אני מטילה על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.מאסר על תנאי למשך 3 חודשים והתנאי הוא שהנאשמת לא תעבור את העבירות בהן הורשעה במשך 3 שנים מהיום.

2.הנאשמת תשלם קנס בסך 1500 ש"ח או 30 ימי מאסר תמורתו.

הקנס ישולם ב-3 תשלומים שווים ורצופים, בסך 500 ₪ כ"א, החל בתאריך 15.10.11 ובכל 15 בחודש שלאחריו.

אי עמידה באחד התשלומים תביא לפרעון מיידי של הקנס כולו.

מאחר שכתב האישום לא מפרט אלו חבלות נגרמו לשוטרות או למי מהן – אינני מחייבת את הנאשמת בפיצויים.

זכות ערעור תוך 45 יום.