מדינת ישראל נ' סמכה

החלטה

1.בתאריך 2/2/12 הוגש נגד הנאשם כתב האישום שבפניי, בו מיוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 191 ו- 380 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן: "חוק העונשין").

מדובר, לפי הנטען בכתב האישום, באירוע מיום 11/12/09, במהלכו תקפו הנאשם ומר מופיד סמכה (להלן: "המתלונן") אחד את השני באגרופים ובמקלות וכתוצאה מכך נגרמו למתלונן שפשופים בפנים ושבר עם תזוזה בזרת כף יד שמאל.

ראוי לציין שעוד קודם לכן, ב- 22/06/11, הגישה המאשימה כתב אישום בת.פ. 38667-06-11, נגד הנאשם ונגד המתלונן, בו יוחס לשניהם ביצוע עבירות לפי סעיפים 191 ו- 380 לחוק העונשין, בשל אותו אירוע.

2.בישיבת יום 25/1/12, שהתקיימה בת.פ. 38667-06-11, הורתה כב' השופטת (כתוארה אז) רונית בש (להלן: "כב' השופטת בש"), בפניה נדון אותו תיק, "על מחיקת נאשם מס' 1 (הוא הנאשם בתיק שבפניי – מ.א) מכתב האישום וכי כתב אישום נפרד יוגש נגדו בתיק חדש". באותה ישיבה הודה המתלונן (שהוא נאשם 2 באותו תיק) במיוחס לו, הורשע ונגזר דינו.

כתב האישום שבפניי הוגש בעקבות החלטתה הנ"ל של כב' השופטת בש.

3.בישיבת יום 1/7/12 העלה הסניגור מס' טענות מקדמיות, שבגינן יש, לשיטתו, לבטל את כתב האישום נגד הנאשם, והן:

א.קיומו של "סיכון כפול".

ב.קיומה של "הגנה מן הצדק".

ג.אם בכלל היה מקום להגיש את כתב האישום הנוכחי, היה צריך לייחס לנאשם ביצוע עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין בלבד.

כל זאת מהטעמים אותם פירט בטיעוניו.

בהתאם להחלטתי מיום 1/7/12 ניתנה למאשימה אפשרות להגיב בכתב לטענות המקדמיות ולסניגור ניתנה האפשרות להגיב בכתב לתגובת המאשימה.

4.לאחר ששקלתי בעניין, תוך שנתתי את דעתי לטיעונים שנטענו ע"י הצדדים בע"פ (בישיבת יום 1/7/12) ובכתב, הגעתי למסקנה שדין כל הטענות המקדמיות להידחות, כפי שיובהר להלן:

א.קיומו של "סיכון כפול" – אמנם הוגש נגד הנאשם כתב אישום קודם, בו יוחס לו ביצוע העבירות בהן הוא מואשם בתיק שבפניי, אולם מכיוון שהנאשם נמחק מכתב האישום הקודם עפ"י החלטת כב' השופטת בש מיום 25/1/12, בטרם השיב הנאשם לכתב האישום באותו תיק, לא עומדת לו לנאשם הטענה של "סיכון כפול".

ב.קיומה של הגנה מן הצדק – עם כל הכבד לסניגור, לא ברור לי על מה נסמכת טענתו לקיומה של הגנה מן הצדק. על פניו נראה לי כי בנסיבות מקרה זה, לא עומדת לו לנאשם הגנה זו, שכן אין לומר שהגשת כתב האישום נגדו בתיק זה עומדת בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

ג.ייחוס עבירה לפי סעיף 191 לחוק העונשין בלבד - גם בטענה זו אין כל ממש. זכותה של המאשימה להעמיד נאשם לדין בעבירה שלדעתה יש ברשותה די ראיות כדי להוכיח כי נעברה ע"י אותו נאשם. מה גם שהעבירות בהן הוא מואשם בתיק שבפניי, הן אותן עבירות בהן הואשם בתיק הקודם.

אשר על כן, אני דוחה את הטענות המקדמיות של ההגנה.

בתיק זה טרם קוימה הקראה. בשל פרישתי הקרובה, אני מורה להעביר את התיק לכב' ס. הנשיא, השופטת רונית בש, על מנת שתקבע את המותב שידון בתיק.

עם הצדדים הסליחה על כי מתן ההחלטה השתהה מעל ומעבר, זאת בשל העובדה שרק אתמול נוכחתי לדעת שתיק זה מונח על שולחני וממתין למתן החלטה.

ניתנה היום, כ"ב אדר תשע"ג, 04 מרץ 2013, בהעדר הצדדים.