מדינת ישראל נ' סמהדאן(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של החזקת סם שלא לשימוש עצמי.

ברקע הדברים נתפס המשיב ביום 19.10.10 סמוך לשעה 22:00 כאשר ברשותו סם מסוכן מסוג קוקאין במשקל נטו של כ – 5.4 גרם.

בפתח הדיון הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה לעצם החזקת הסם, אולם טען כי בידיה משיב להפריך את החזקה הקבועה בחוק, ולפיה חזקה שבסוג סם זה, שימוש של מעל 0.3 גרם הינו שלא לצריכה עצמית.

ב"כ המשיב הפנה להודעת המשיב ולפיה כבר בפתח הדברים טען שהינו משתמש חדש בסמים וכי רכש את הסם לשימושו.

ב"כ המשיב צרף לבית המשפט מסמכים, בין היתר מהעובדת הסוציאלית במועצה האזורית בה הוא גר, מהם עולה כי לדברי אשתו הוא החל להשתמש בסמים.

כן הפנה ב"כ המשיב למסמך רפואי ממנו ניתן לשיטתו להבין כי לאחרונה החל להשתמש בסמים.

ב"כ המשיב אף הפנה לפסיקה שבה בתי המשפט בתיקים עיקריים, לא הרשיעו נאשמים בעבירת הסם שלא לצריכה עצמית תוך שקיבלו את טענת הנאשמים, טענה ולפיה נסתרה החזקה הקבועה בחוק.

ההלכה היא שעל ביהמ"ש בשלב המעצר להעריך את סיכויי ההגנה בהוכחת הטענה כי הסם שנתפס הינו לצריכה עצמית.

בעניינו נתפס המשיב עם סם בכמות פי 18 מהכמות שיוצרת את החזקה.

המשיב אמנם טען כשנתפס כי הסם הינו לשימושו העצמי אולם מאידך, לא נתן הסברים מניחים את הדעת, כמו שלדבריו כמות הסם יכולה להספיק לשעתיים.

המשיב לא הבהיר כיצד יכול לממן את השימוש העצמי בכמות שכזו של סם.

המשיב אף ציין כי רק החל להשתמש בסמים, דבר אשר אף הוא לא מניח את הדעת באשר לרכישת כמות כה גדולה כמו שיתכן והיה לאדם שמשתמש תקופה ארוכה.

מנגד, יש לציין כי נסם נתפס כשאינו מחולק למנות.

סיכומם של דברים, לא ניתן לשלול סתירת החזקה הקבועה בחוק דבר שיביא אותי לכך שבתיק זה יהיה ראוי לבחון חלופת מעצר.

למשיב עבר פלילי המורכב מ – 14 הרשעות שונות בעבירות הכוללות עבירות רכוש, הפרת הוראה חוקית, איומים, תקיפה ועוד. המשיב אמנם לא ריצה מאסר מאחורי סורג ובריח, אולם נגזרו עליו עבודות שירות.

לפיכך סבור אני כי לא ניתן לקבוע שהופרכה החזקה שבחוק ומכאן שמתקיימת עילת מעצר.

במהלך הדיון הוצע כי כחלופה ישהה אצל אביו.

לא מצאתי למצות בדיקת החלופה באולם שכן סבור אני שבנסיבותיו של המשיב יש לערב את שירות המבחן.

בין היתר המשיב עצמו בחקירתו התייחס לאפשרות גמילה.