מדינת ישראל נ' סלפיתי

הכרעת דין

הריני מזכה את הנאשם

האישום

נגד הנאשם הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של גרם מוות ברשלנות, גרם חבלה לאדם ונזק לרכוש ברשלנות וסטייה מנתיב נסיעה.

על פי כתב האישום, נהג הנאשם ביום 3.10.08 בסמוך לשעה 22:30 ברכב פרטי מסוג מזדה (להלן-"רכב הנאשם") בכביש 65, מכיוון צומת דברת לכיוון כפר תבור. ברכב הנאשם נסעו גם זועבי מוחמד וזועבי קסאם (להלן-"המנוחים").

באותו זמן ובכיוון ההפוך, נסעו רכב פרטי מסוג פורד (להלן – "רכב הפורד") ומאחוריו רכב פרטי מסוג ג'יפ קרייזלר (להלן – "רכב הקרייזלר").

הנאשם נהג בקלות ראש וברשלנות, במצב אשר מנע ממנו את השליטה ברכב, ובכך סיכן את עצמו ואת עוברי הדרך האחרים, הוא נהג ללא תשומת לב אל הנעשה בכביש, ובקילומטר 52.3 של הכביש, הוא איבד שליטה על הרכב, סטה לשול הימני ותוך ניסיון לחזור אל הכביש בצורה לא בטוחה ומבוקרת, הוא הסתחרר וסטה שמאלה לנתיב הנגדי, תוך כדי חציית קו הפרדה רצוף, שם פגע רכב הנאשם עם הדופן הימנית שלו בחזית הקדמית של רכב הפורד, וכתוצאה מהתנגשות זו הוסט רכב הפורד לשמאל הכביש ורכב הקרייזלר שנסע בעקבותיו פגע ברכב הנאשם בדופן ימין.

כתוצאה מן התאונה נהרגו המנוחים ונפצעו הנאשם ונהגי הרכבים המעורבים. כמו כן ניזוקו שלושת הרכבים.

הגנת הנאשם והסכמות דיוניות

הנאשם כפר בעובדות כתב האישום. לטענתו, הוא לא התרשל כלל ומה שגרם לתאונה היה גוף זר שהיה על הכביש וגרם לנקר בגלגל הימני אחורי של רכבו.

הנאשם הסכים כי יוגש כל חומר החקירה שבידי המאשימה והוא ויתר על חקירת עדי המאשימה.

הנאשם עצמו לא העיד בבית המשפט בשל טענתו שאיננו זוכר את שארע בתאונה. המאשימה הודיעה כי היא איננה מתנגדת לטענת הנאשם בדבר אובדן זכרונו וההודעה שמסר הנאשם במשטרה הוגשה אף היא בהסכמה, כחלק מחומר הראיות.

בהתאם להסכמות אלה, הגישו ב"כ הצדדים את סיכומיהם בכתב.

סטיית רכב הנאשם אל נתיב הנסיעה הנגדי

מחומר הראיות שהוגש על ידי המאשימה ומשויתר הנאשם על חקירת העדים, הוכח מעבר לספק סביר כי עובר לתאונה סטה רכב הנאשם ימינה, אל שוליו הימניים של הכביש, ומשם שוב סטה שמאלה אל הנתיב הנגדי, תוך שהוא חוצה קו הפרדה רצוף, כשההתנגשות בין הרכבים ארעה בנתיב הנסיעה הנגדי.

על פי מסקנות הבוחן, בסעיף 14 לחוות דעתו, רכב הנאשם הגיע מכיוון דרום לכיוון צפון, סטה ימינה לשול האספלט, איבד אויר מצמיג אחורי ימני, סטה שמאלה תוך כדי בלימה וסבסוב נגד מחוגי השעון ועבר לנתיב הנגדי תוך חציית קו ההפרדה הרצוף.

הממצאים המשמעותיים המעידים על כך, כפי שאלה עולים מסעיף 10 לדו"ח הבוחן, מתרשים שערך הבוחן ומתמונות שצילם שמספרן 7-9, 12,25-30, הם אלה: סימן כשל צמיג אחורי ימני של רכב הנאשם, אשר תחילתו על האספלט בקצה השול הימני של הכביש (כ- 0.50 מ' מקצה האספלט), ובהמשכו סימני מריחת ארבעת הצמיגים של רכב הנאשם, אשר תחילתם בשול האספלט הימני בכיוון נסיעת הנאשם והמשכם בקו "הקרוב לקו ישר" החל מן השול הימני, דרך נתיב נסיעת רכב הנאשם אל עבר הנתיב הנגדי ועד למקום ההתנגשות בין הרכבים, בנתיב הנסיעה הנגדי.

העובדה שרכב הנאשם סטה מנתיב נסיעתו אל נתיב הנסיעה הנגדי, עולה גם מן ההודעות שמסרו העדים במשטרה – נהג רכב הפורד (יונתן עטר) ונהג רכב הקרייזלר (שאדי זועבי).

סטיית רכב הנאשם – הוכחה לכאורה לנהיגה חסרת זהירות

משהוכח כי הנאשם סטה עם רכבו, תחילה לשול הימני של הכביש ולאחר מכן שמאלה אל נתיב הנסיעה הנגדי, שם ארעה ההתנגשות בין הרכבים, הרי שקמה לחובתו של הנאשם חזקת רשלנות. כך נפסק ברע"פ 1713/93, משה (בן יצחק) בוקובזה נ' מדינת ישראל (פס"ד מיום 7.6.1993, פורסם במאגרים המשפטיים):