מדינת ישראל נ' סלנקוב

הכרעת דין

על סמך הודאת הנאשמת בעובדות המיוחסות לה בכתב האישום אני מרשיעה אותה בעבירה לפי סעיף 384 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

ניתנה והודעה היום כ"ג אלול תש"ע, 02/09/2010 במעמד הנוכחים.

נירה דסקין, סגנית נשיא

גזר דין

הנאשמת הורשעה על פי הודאתה בעבירה של גניבה המיוחסת לה בכתב האישום כאשר נסיבות ביצוע העבירה פורטו בכתב האישום ומהם עולה כי לפני כשנה גנבה מחנות הסופר פארם מוצרים בשווי של 1,717.60 ₪.

במסגרת הסדר טעון אליו הגיעו הצדדים עם עותרים במשותף לענישה שתכלול רכיבים של מאסר על תנאי וקנס.

הסנגור מצידו עותר שיהא זה קנס סימלי.

שקלתי נסיבות הענין וטעוני באי כוח הצדדים.

אומר תחילה כי אין להקל ראש בעבירה של גניבת מוצרים מבית מסחר ובמיוחד לא כזה שמנוהל בשיטת "שירות עצמי" וזאת בין השאר נוכח הקלות הבלתי נסבלת בה ניתן לבצע את עבירות הגניבה ואכן התופעה הפכה לנפוצה מה שמביא להכבדה על ניהול עסקים באופן תקין.

עוד לנגד עיני כי לנאשמת הרשעה קודמת כעולה ממסמך ת/1.

יחד עם זאת, לנגד עיני מכלול הנסיבות המקלות כפי שפורטו וביחוד ההודיה אשר יש בה יסוד חשוב של קבלת הדין.

לכך מצטרפת הבעת החרטה כפי שפרט הסנגור והעובדה שהנאשמת עובדת כיום לפרנסתה ומפרנסת לבדה את בתה.

עוד נתתי דעתי לעובדה שבמסגרת קבלת הדין והבעת החרטה שילמה הנאשמת פיצוי לסופר פארם בסכום העולה את ערך הגניבה וזאת לצד השבת כל המוצרים מיידית ועוד טרם שהוצאו מרשות המקום בנסיבות בהן נתפסה בכף.

כל אלה מביאים אותי למסקנה כי בבוא התביעה במקרה זה לכלל הסדר טעון כפי שהוצג, שקלה ואיזנה בין מכלול האינטרסים והגיעה לכלל הסדר טעון ראוי לאימוץ.

העובדה שהנאשמת פיצתה את המתלוננים עוד טרם שהתגבש הסדר הטעון וממילא טרם הרשעה תעמוד לימינה גם בבואי לקצוב את סכום הקנס כאשר בתוך כך מביאה אני בחשבון כי כאמור הפיצוי שהינו במקום בא לאחר השבת המוצרים.

אשר על כן, אני גוזרת על הנאשמת את העונשים הבאים:

1.10 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש מסוג פשע.

2.7 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שלא תעבור במשך 3 שנים מהיום כל עבירת רכוש מסוג עוון למעט עבירה לפי סעיף 413.

3.קנס בס ך 500 ₪ או 5 ימי מאסר למקרה שהקנס לא ישולם.

הקנס ישולם עד ליום 7.10.10.