מדינת ישראל נ' סלמאן

גזר דין

א.פתח דבר

1.הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בביצוע עבירה של ניסיון לשוד – עבירה לפי סעיף 402(א) יחד עם סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

2.עפ"י עובדות כתב האישום בהן הודה הנאשם, גמלה בליבו החלטה לשדוד את סניף הדואר הממוקם ברחוב החלוצים 1 בבני-ברק. לצורך כך קנה הנאשם אקדח מפלסטיק (להלן: "האקדח") כשבועיים עובר למועד ביצוע השוד, והניח את האקדח בשקית אותה הטמין בשיח בסמוך לסניף הדואר. כמו-כן, הנאשם הכין פתק ובו כתב "מזוין שוד" (הנוסח הלקוי במקור – י.א.).

בתאריך 18.04.2012 הגיע הנאשם לסניף הדואר כשברשותו האקדח והפתק. הוא המתין שהסניף יתרוקן מלקוחותיו, ואז נכנס ומסר את הפתק לפקידה תוך הפניית אקדח לעברה.

הפקידה לחצה על לחצן המצוקה, ואף דאגה לפנות את הפקידות לחדר סמוך, והנאשם לאחר שהרים את האקדח וכיוון לעברה נמלט מסניף הדואר.

לאחר המעשה החליף הנאשם את בגדיו והשליכם, וכן השליך את האקדח.

ב.הסדר הטיעון

3.באי-כוח הצדדים הגיעו להסדר טיעון, לפיו הם עתרו לביהמ"ש במשותף להטיל על הנאשם עונש מאסר של 6 חודשים לריצוי בעבודות שירות עפ"י המלצת הממונה על עבודות השירות, וכן מאסר על-תנאי, קנס וצו פיקוח של שירות המבחן למשך שנה.

ג.תסקיר שירות המבחן

4.שירות המבחן עמד בקשר עם הנאשם במחצית השנה האחרונה, וזאת במסגרת איבחון ופיקוח מעצר.

במהלך תקופה זו הנאשם שולב הן בטיפול פרטני והן בקבוצה טיפולית, וכן שהה באותה תקופה במעצר בית מלא עד לחודש אוקטובר 2012, ומאז הוא נמצא במעצר בית בשעות הלילה בלבד.

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי בשל נסיבות אישיות, שמפאת צנעת הפרט לא אפרטן, התקשה הנאשם בלימודיו, ואף לא גויס לצבא בשל אי-התאמה.

הנאשם פתח עסק עצמאי של כלי-בית אשר לא צלח והוא נותר חב כספים.

קצינת המבחן התרשמה שלנאשם מערכת ערכים נורמטיבית, ואף בני משפחתו גינו את התנהגותו באירוע נשוא כתב האישום, שאינה הולמת את הערכים להם חונך.

הנאשם הסביר כי ביצע את מעשה העבירה כמעשה אימפולסיבי על רקע תחושת חוסר מוצא מתמשכת בשל נסיבות כלכליות.

הוא הודה גם בפני קצינת המבחן בביצוע העבירה, וניכר היה שהוא חש אשמה ובושה בגין מעשיו.

בשל היעדר מעורבות באלימות בעבר והיעדר עבר פלילי בכלל, ויכולת להיענות לסמכות ולהיעזר בגורמי טיפול, כמו גם תובנה שגילה הנאשם בנוגע לחומרת המעשים, הערכת שירות המבחן היא כי קיים סיכון נמוך להישנות עבירות אלימות.

שירות המבחן העריך כי נוכח התהליך הטיפולי החיובי שעבר הנאשם, יש להימנע משליחת הנאשם לריצוי עונש מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, אך לאור חומרת העבירה והצורך בהעברת מסר מוחשי של גמול, יש צורך בהטלת עונש מאסר בעבודות שירות במקביל להליך השיקומי.

ד.טיעוני ב"כ הצדדים