מדינת ישראל נ' סלימאן

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש) תשכ"א- 1961 (להלן:"פקודת התעבורה"), בעבירה של נהיגת רכב מנועי ללא רישיון לפי סעיף 10(א) לפקודת התעבורה, בעבירה של חוסר פוליסה, לפי סעיף 2 (א) (ב) לפקודת ביטוח רכב מנועי [נוסח חדש], תש"ל-1970, וכן בעבירה של החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן:"חוק העונשין").

בתאריך 05.07.07 נתפס הנאשם כשהוא נוהג ברכב ביודעו כי הוא פסול מלנהוג. הנאשם נהג ברכב מבלי שהיה לו רישיון נהיגה כדין או פוליסת ביטוח ברת תוקף, באותן הנסיבות אף נמצא כי הנאשם החזיק בכיס הימני של מכנסיו סכין שלא כדין.

הנאשם ביקש להודות ולצרף את התיקים הבאים מבית משפט זה:

תיק פלילי שמספרו 1740.02.09, שעניינו החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים (נוסח חדש), תשל"ג- 1973 (להלן:"פקודת הסמים"), כאשר בתאריך 05.08.07 החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.0921 גרם נטו.

תיק פלילי שמספרו 30340.07.10, שעניינו החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) סיפא לפקודת הסמים המסוכנים, כאשר בתאריך 14.06.09 החזיק הנאשם סם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.6645 גרם נטו.

תיק פלילי שמספרו 36932.11.09, שעניינו החזקת סכין, לפי סעיף 186(א) לחוק העונשין, כאשר בתאריך 25.04.07 החזיק הנאשם ברכב סכין שלא כדין.

תסקיר שירות המבחן:

מהתסקיר עולה כי הנאשם בן 48, נשוי ואב לחמישה ילדים. תפקודו הכללי נמוך, בין היתר בשל היסטוריה של התמכרות לסמים וניהול אורח חיים אנטי סוציאלי. הוצע לנאשם לפנות למרכז האמבולטורי לטיפול בנפגעי סמים על מנת לקבל טיפול בתחליפי סם ולאחר מכן טיפול משולב אשר יאפשר גמילה ושיקום. במצב דברים זה, הומלץ שלא למצות את הדין עם הנאשם, להעדיף את השיקול השיקומי על פני השיקול ההרתעתי ולהעמיד את הנאשם במבחן למשך 18 חודשים.

מתסקיר משלים שהוגש עולה כי הנאשם נמצא בקשר רציף עם המרכז לטיפול בנפגעי סמים בנצרת, מקבל תחליף סם.

טיעונים לעונש:

ב"כ המאשימה טענה כי מדובר בנאשם שסיגל לעצמו אורח חיים עברייני, לחובתו מספר רב של הרשעות בעבירות רכוש, שבל"ר וכן עבירות אלימות, סמים והחזקת נשק שלא כדין. הנאשם אף הורשע במספר רב של עבירות נהיגה בזמן פסילה ונהיגה ללא רישיון וללא ביטוח. כל אחת מהעבירות בהן הורשע הנאשם מצדיקה לכשעצמה הטלת ענישה מחמירה ובכלל זה מאסר בפועל ממשי. הנאשם אינו נרתע מעונשים שהוטלו עליו בעבר, כאשר גם מאסרים בפועל לא היה בהם כדי להרתיעו. לדברי ב"כ התביעה, יש לדחות בשתי ידיים את המלצת שירות המבחן. התביעה בקשה להטיל על הנאשם מאסר בפועל לתקופה ממושכת, להפעיל במצטבר את המאסר על תנאי התלוי ועומד כנגדו, להטיל מאסר על תנאי על כל העבירות בהן הורשע, לפסול את רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת וקנס.

ב"כ הנאשם טען כי גזר הדין שמכוחו מבקשת התביעה להפעיל מאסר על תנאי של 8 חודשים, ניתן בשנת 2004 ואילו העבירה נשוא ת"פ 1740-02-09 המפעילה את התנאי, הינה עבירה מחודש אוגוסט 2007, אולם כתב האישום הוגש רק שנתיים אחרי, בשנת 2009, ולדבריו, אין זה מידתי לבוא היום לאחר הדרך שעבר הנאשם ולהפעיל תנאי של 8 חודשים שהוטל בשנת 2004. המדובר בנאשם בן 48, נשוי ואב ל 5 ילדים. הרקע להתנהגותו העבריינית הוא השימוש בסמים. הנאשם בחר להודות ולצרף את כל תיקיו התלויים ועומדים, על מנת לסיים פרק זה בחייו ולהתחיל פרק חדש. על אף שמלכתחילה הוסכם לסיים את התיק העיקרי בעונש מאסר בדרך של עבודות שירות, הנאשם בחר שלא לקבל את העסקה מכיוון שרצה לטפל בעצמו, לצרף את התיקים ולהפנות את עניינו לשירות המבחן. הסנגור ביקש להאריך את התנאי ולהעדיף את האופציה השיקומית.

דיון ומסקנות:

הנאשם הורשע על פי הודאתו בביצוע עבירות תעבורה חמורות, של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא רישיון וללא פוליסת ביטוח וכן עבירה של החזקת סכין. הנאשם הודה וצירף שני תיקים שעניינם החזקת סם לצריכה עצמית וכן עבירה נוספת של החזקת סכין.

יש לשרש תופעה מדאיגה זו של נהגים המתעלמים מהחוק, מסכנים את שלום הציבור וגורמים במודע לקריסת מערכת הענישה בעבירות תעבורה. אין המדובר בעבירות תעבורה רגילות, הנגרמות כתוצאה מרשלנות או אי אכפתיות, אלא בעבירות שנעשו במודע ובכוונה תחילה.

הפיתוי לנהוג בעת פסילה, ללא רישיון נהיגה ופוליסת ביטוח, כשהסיכוי להיתפס שואף לאפס, צריך להישקל לעומת ענישה מרתיעה ומכאיבה שיש בה כדי להוות משקל נגד כאמור לפיתוי זה. נהג אשר עושה דין לעצמו ונוהג ברכב בזמן פסילה, צריך להיות מודע, ועל בתי משפט להבהיר חד משמעית בלשון שאינה משתמעת לשתי פנים, כי הוא עומד בפני עונש חמור. במקרה זה, בשים לב לעברו התעבורתי הכבד ולעובדה כי הורשע מספר רב של פעמים בנהיגה בזמן פסילה ועוד על רקע היותו מכור לסמים מסוכנים, לא ניתן להימנע מלהטיל עליו עונש מאסר בפועל.

בל נשכח כי בנוסף לעבירות התעבורה, הנאשם הורשע בשתי עבירות חמורות ונפוצות של החזקת סכין, אשר יש להחמיר בענישה על מנת למגרן, ויפים לעניין זה דבריו של כבוד השופט חשין בע"פ 9133/04 דוד גורדון נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

"בתי המשפט, בהם בית-המשפט העליון, הוסיפו והתריעו שוב ושוב על אותה מגפה שפשתה במחנה והיא מגפת תת-תרבות הסכין... וסכין הנישאת על גוף במערכה הראשונה סופה שהיא נשלפת וננעצת בגופו של הזולת במערכה השניה".