מדינת ישראל נ' סלימאן תראבין(עציר)

גזר דין

1.בתיק העיקרי – ת.פ. 35764-11-09 - הנאשם הורשע על יסוד הודאתו, במסגרת הסדר חלקי, בביצוע עבירות של החזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית לפי סעיף 7(א)+(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש] התשל"ג – 1973 [להלן: "פקודת הסמים"], החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית לפי סעיף 7 (א)+(ג) רישא לפקודת הסמים והחזקת נכס חשוד כגנוב, לפי סעיף 413 לחוק העונשין, התשל"ז – 1977.

המדובר באירוע מיום 18.2.09, בו נמצא הנאשם מחזיק, במקום מגוריו, בתוך קופסת סיגריות, סם מסוכן מסוג חשיש במשקל של 1.13 גרם, 6 יחידות של סם מסוכן מסוג חשיש, במשקל כולל של 44.92 גרם, אשר הוסלקו בתוך האדמה, כשכל יחידה עטופה בנייר אלומיניום וכן מזוודה ובה משקל מאזניים, שקית ניילון, סכינים שרופים וגלילי נייר כסף. בנוסף, החזיק הנאשם שני מכשירי טלפון סלולארי הרשומים על-שם אחרים.

2.הנאשם צירף תיק נוסף - ת.פ. 3220-07-10, בו הורשע על יסוד הודאתו בכתב אישום מתוקן, בביצוע עבירה של החזקת סם לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)+(ג) סייפא לפקודת הסמים המסוכנים, כשמדובר באירוע מיום 15.4.07, בו נמצא מחזיק, ברכב מסחרי בו נהג, בסם מסוכן מסוג הרואין במשקל 0.8538 גרם.

3.ייאמר, כי במסגרת הסדר ראשוני, הוסכם כי העמדה העונשית המוסכמת בתיק הצירוף תהיה לשלושה חודשי מאסר על תנאי, על רקע העובדה שתיק זה לא צורף בטעות בהליך קודם. כמו-כן, הדיונים נדחו מספר פעמים על רקע בקשתו של ב"כ הנאשם לערוך צירוף תיקיו של כל הנאשם במסגרת הליך אשר מתנהל בבית משפט השלום בחדרה. למרות זאת, רק בישיבת יום 5.10.11, הודיע ב"כ הנאשם כי הנאשם בחר שלא שלא לצרף את התיקים נשוא גזר-דין זה, וב"כ הצדדים טענו לעונש.

4.ב"כ המאשימה פירטה את נסיבות האירועים המפורטים בתיק העיקרי והדגישה, כי הנסיבות וכמות הסם מצביעות על כך כי אין מדובר בהחזקה לצורך שימוש עצמי. טענה כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי מכביד (ת/1) בעבירות הסמים והרכוש, אשר לא נמנע מלשוב ולבצע את אותן עבירות. הוסיפה, כי הנאשם מרצה כיום מאסר בפועל לאחר שהורשע בביצוע עבירות סחר בסמים, כאשר ציינה לעניין העיתוי, כי אלו בוצעו במועד מאוחר מן העבירות המצויינות בכתב-האישום בתיק העיקרי. מן המכלול עולה לטענתה, כי מדובר בנאשם שבחר לבצע עבירות סמים לכל אורך חייו, כאשר עבירות הרכוש מהוות אמצעי להשגת הסם ועל כן, עותרת היא להשית על הנאשם מאסר בפועל ארוך ומשמעותי במצטבר למאסרו הנוכחי, מאסר על תנאי, קנס, פסילה בפועל ופסילה על תנאי.

5.הסניגור ביקש להתחשב בהסדר הטיעון שהוגש לגבי תיק הצירוף והדגיש את חלוף הזמן מאז ביצוע העבירות בתיק העיקרי ואת סוג וכמות הסם שהחזיק. בנוסף, ביקש להמעיט בחומרת עברו הפלילי והסביר כי בשנת 2010 הנאשם נדון ל-18 חודשי מאסר בתיק של סמים, בעת שהתיק העיקרי היה בהתליה, וסביר להניח שלו התיק היה מצורף, העונש לא היה משתנה בזמנו. הדגיש, כי כיום נמצא בשלבי סיום של הליך גמילה אותו עבר בכלא במשך שנה וכי המדובר באדם בעל משפחה המעוניין לפתוח דף חדש בחייו. לטענתו, עתירה מצטברת למאסר אותו מרצה כיום אינה ראויה בנסיבות העניין ועל כן, עותר הוא להסתפק בענישה משמעותית צופה פני עתיד וחילופין בהטלת ענישה חופפת לצד התחייבות בלבד.

6.בדברו לבית המשפט, הצטער הנאשם על מעשיו והסביר כי מעוניין לפתוח דף חדש ולחזור למשפחתו.

7.הצדק עם ב"כ המאשימה, כי אכן יש להתייחס בחומרה הראויה למעשיו של הנאשם המתוארים בתיק העיקרי, לאור כמות הסם ונסיבות החזקתו לצד האינטרס הציבורי המחייב את בתי-המשפט להילחם בנגע הסמים באמצעות הטלת ענישה מוחשית. לכך יש להוסיף, כי המדובר בנאשם בעל עבר פלילי ממשי, ברובו בתחום הסמים, כשמאסרים בפועל אותם ריצה בעבר אינם מרתיעים אותו. בנסיבות אלו, איני מקבלת את הנחת המוצא של הסניגור, כי העונש שנגזר בזמנו על הנאשם במסגרת ת.פ. 56269-10-10 (שלום חדרה) לא היה משתנה עם צירופם של שני התיקים שבפניי.

8.עם זאת, יש מקום להתחשב לקולא בהודאתו של הנאשם במיוחס לו, בהסדר הטיעון שנרקם בזמנו לגבי תיק הצירוף והטענה כי הנאשם מצוי בגמילה, כשבנוסף, אני לוקחת בחשבון את אורך תקופת המאסר אותו מרצה הנאשם כיום.

9.על כן, לאחר ששקלתי את כל השיקולים העומדים לזכותו ולחובתו של הנאשם ואת מצבו המשפטי, נראה כי ראוי יהיה להשית על הנאשם עונש מאסר בפועל קצר יחסית שירוצה במצטבר למאסרו הנוכחי לצד ענישה נלווית.

9.      לאור האמור לעיל, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

4 חודשי מאסר לריצוי בפועל ובמצטבר למאסרו הנוכחי.

מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו שלא יעבור עבירות סמים מסוג פשע; מאסר על תנאי של 3 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו, שלא יעבור עבירות סמים מסוג עוון.

אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או מלקבל רישיון נהיגה לתקופה של 4 חודשים מיום שחרורו ממאסר.

אני פוסלת את הנאשם מלהחזיק ו/או לקבל רישיון נהיגה לתקופה של 8 חודשים באם בתוך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר יעבור עבירת סמים מכל סוג.

ניתן צו להשמדת המוצגים - סמים. באשר לשאר המוצגים תוגש בקשה על ידי המאשימה.

הודעה זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בתוך 45 יום.

ניתן היום, ט' תשרי תשע"ב, 6 נובמבר 2011, במעמד הנוכחים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: