מדינת ישראל נ' סלימאן חליל

החלטה

בקשה לעיון חוזר ולעיכוב ביצוע גזר דין

הבקשה הובאה לעיוני.

לאחר העיון בה ובנספחיה וכן בתיק בית המשפט, אני מחליט לדחותה.

אין מקום לשנות מהחלטתי המפורטת והמנומקת מיום 20/7/11.

שתי עילות יש עפ"י דין לביטול פסק דין שניתן בהעדר, סיבה מוצדקת להעדרות מהדיון וחשש לעיוות דין (סעיף 130 (ח) לחסד"פ). ברם, אף לא אחת מהן הוכחה בפני גם לאחר שהוגשה בקשה זו שאינה אלא ערעור על ההחלטה דלעיל בענין ביטול פסק הדין. בית המשפט אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיו ודי בכך היה כדי לדחותה. אך גם בחינה לגופה מביאה אותי לאותה תוצאה.

בכל הנוגע להעדר התייצבות - אין לי אלא לחזור על האמור בהחלטתי דלעיל ולהוסיף, כי מדובר במקרה ברור של חוסר הצדקה מובהק להעדרות מהדיון מצד הסניגור, אשר (בהנחה ולפי דבריו לא ידע על המועד המדוייק, קרי שעת הדיון) לא טרח לברר את המועד שנקבע לדיון, לאחר שמועד קודם נדחה.

אין מחלוקת שדבר הדחיה הובא לידיעתו של הסניגור שהרי לפי דבריו הוא התייצב עם מרשו ביום הדיון, אך התייצב באיחור ניכר. לכן, שאלת אישור המסירה וקיומו אינה רלבנטית כלל ועיקר שהרי קיומו של דיון באותו יום היה ידוע לו. עוד אציין, כי אין תיעוד בתיק על המצאת גם החלטת בית משפט דלעיל לסניגור, ואין אישור מסירה בתיק, אך עובדה היא כי היא מצאה דרכה אליו.

יתרה מזאת, אם הסניגור טוען שכלל לא קיבל את ההחלטה בדבר הדחיה, היא הנותנת, וביתר שאת, שהיתה עליו החובה לברר במזכירות או דרך המידע הארצי או באתר בתי המשפט, את המועד המדוייק שנקבע לדיון. הסניגור בחר להסתמך על דברים שמסר לו, לדבריו, פקיד העובד במח' תביעות תעבורה במשטרה. גם אם אניח לטובתו (בהעדר תגובה מאת המאשימה), כי אותו פקיד שגה ומסר לו שעת דיון לא נכונה, הדבר אינו מכשיר את אי התייצבותו של הסניגור אשר כאמור היה חייב לוודא את שעת הדיון במערכת בתי המשפט ולא באמצעות פקיד במשטרה. בהקשר זה אדגיש, כי נוכח ריבוי המקרים בהם אין התייצבות מצד נאשמים או סניגורים לדיונים בבית משפט לתעבורה, פסק, לא אחת, בית המשפט העליון כי טעות, רשלנות של עו"ד ואף היסח הדעת אינם עילה לביטול פסק דין. על כלל זה חזר בית המשפט העליון ובענין רע"פ 3490/09 אברהם גל נ' מ"י חזר והדגיש כב' השופט ג'ובראן: "אין בטענה כי נפלה טעות במשרדו של עורך דינו של המבקש כדי להצדיק דרך כלל את ביטול פסק הדין. לא ראיתי גם כי בנסיבות הענין יש לסטות מכלל זה" (ראה גם: רע"פ 5146/09 יהונתן שרעבי נ' מ"י, שם נטען כי התבלבל ולכן לא הגיע לדיון; ראו גם עפ"ת 19072/06/09(חי') פיראס חביבי נ' מדינת ישראל – הרשעה בהעדר התייצבות בעבירת שכרות, (כב' השופטת דיאנה סלע ודבריה שם ביחס לחובתיו של סניגור).

באשר לשאלת עיוות דין – דווקא בשאלה מהותית זו אין חדש בבקשה זו, חרף החלטתי מיום 20/7/11 והפירוט הנדרש לפי הפסיקה ביחס לסיכויי ההגנה. הטענה כי שלילת הרשיון גורמת לנזק לנאשם, אינה עילה לביטול פסק הדין.

בנסיבות אלה, אני דוחה את הבקשה על שני חלקיה, היינו, הן את הבקשה לעיון חוזר והן את הבקשה לעיכוב ביצוע גזר הדין.

צו עיכוב ביצוע גזר הדין שנתן כב' סגן הנשיא השופט סאלמה בהיותו שופט תורן - בטל.

על הנאשם למלא אחר הוראות גזר הדין ולהפקיד את רשיונו בתיק בית המשפט וזאת לאלתר כפי שמחייבות הוראות החוק.

ניתנה היום, ב' אב תשע"א, 02 אוגוסט 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: