מדינת ישראל נ' סלימאן חליל

החלטה

בענין בקשה לביטול פסק דין

החלטה זו מתייחסת לשני התיקים שבכותרת שהדיון בהם אוחד.

תיק 11972 עניינו נהיגה בשכרות, ותיק 6887 ענייננו נהיגה במהירות מופרזת.

שני התיקים נקבעו להוכחות ליום 7/7/11 אך הנאשם ובא כוחו לא הופיעו לדיון ולכן הנאשם נשפט בהעדרו.

ב"כ הנאשם טוען, בבקשה שהגיש בכתב יד בתיק השכרות, כי הוא ומרשו הגיעו בתאריך שנקבע לדיון לבית המשפט בשעה 13:00 אך הדיונים הסתיימו. הוא פגש בתובעת וסיפר לה כי מר מיכאל (פקיד בלשכת התביעות), מסר לו כי הדיון שהיה קבוע קודם לכן ליום 13/6/11 נקבע ליום 7/7/11, לטענת הסניגור הוא לא קיבל זימון לדיון זה. בבקשה מודפסת שהוגשה בתיק המהירות נטענו ע"י הסניגור דברים דומים, עוד נטען כי למבקש הגנה מפני האישומים המיוחסים לו, נטען כי בתיק השכרות לא הוסברה לנאשם מהות הסירוב לעשות בדיקת נשיפה.

אין בידי להעתר לבקשה.

בתיקים אלה נעתר בית המשפט לבקשות דחיה שונות של הסניגור על מנת לאפשר לו למצות כל מהלך בו חפץ להגנת הנאשם. התיקים נקבעו להוכחות וכאשר התברר כי במועד זה מקיים בית המשפט "יום הקראות" במסגרתו נשמעים למעלה ממאה תיקים, נאלץ בית המשפט לדחות את שמיעת הראיות.

שמיעת הראיות נדחתה איפוא ליום 7/7/11 שעה 11:00. ההחלטה וההזמנה למועד זה נשלחו לסניגור בדואר רשום עוד בחודש אפריל כפי שמלמד עיון בתיק. הסניגור קיבל את ההזמנה שהרי הוא טוען, כי הוא אכן הגיע באותו יום לבית המשפט לאולמו של מותב זה, אלא שלטענתו סבר כי הדיון בשעה 13:00, דבר המחזק את חזקת מסירת ההזמנה לידיו.

המסקנה, אם כן, היא, כי הנאשם זומן כדין לשמיעת הראיות ביום 7/7/11 שעה 11:00, אך לא התייצב במועד שנקבע לא כל סיבה מוצדקת, ומשלא התייצב אין לו אלא להלין על עצמו. בהקשר זה ראוי להפנות לדברים שאמר ביהמ"ש העליון (ע"פ 05 / 9407 קינג אללה נ' מדינת ישראל (לא פורסם):

"בית המשפט העליון פסק לא אחת, כי לנוכח ריבויים של מקרי אי ההתייצבות, במיוחד בתיקי תעבורה, יש לקבוע כי ברגע שהנאשם הוזמן כדין, ניתנה לו האפשרות להיות נוכח במשפטו ולנסות להוכיח את חפותו. ומשלא התייצב, אין לו אלא להלין על עצמו, ודי בכך כדי שיהיה לו יומו בבית המשפט" .

טענת הסניגור לפיה הגיע לבית המשפט בשעה 13:00, אפילו יש בה ממש, אין בה כדי להועיל, שהרי ישיבת ההוכחות נקבעה לשעה 11:00 ולא לשעה 13:00. בהקשר זה יוער כי בית המשפט לא נדרש לתיק אלא המתין עד לשעה 11:53 ורק אז ניתן פסק הדין (ראה הפרוטוקול הידני בתיק המהירות, שם מצוינת השעה המדויקת בה דן בית המשפט בתיק, ראה גם פסיקתו של בית המשפט העליון לפיה טעות של סניגור לגבי מועד הדיון אינה מהווה עילה לביטול פסק הדין – רע"פ 3490/09 אברהם גל נ' מדינת ישראל (2009).

באשר לשאלת עיוות הדין, בענין זה לא הוכח כי קיים חשש לעיוות דין. לא הייתה התייחסות של ממש לראיות או לסיכויי ההגנה. טענות כלליות בדבר הגנה טובה או גרימת עיוות דין לא די בהן, גם כפירה כללית לא די בה (רע"פ 04/ 1773 אלעוברה אסמעיל נ' מדינת ישראל (לא פורסם) וכפי שנאמר שם, "לשיטה זו - כל מי שכופר ולא התייצב זכאי לביטול פסק-דין, ולא היא".

נפסק לא אחת, כי על המבקש להניע שוב את גלגלי ההליך המשפטי, לשכנע את בית המשפט בקיומו של טעם ממשי לעשות כן, עליו לנמק ולפרט את הגנתו תוך צירוף אסמכתאות (רע"פ 4549/02 ,9142/01 - סוראיה איטליא נ' מדינת ישראל תק-על 2003 (3), 2077). עליו להראות כי תוצאת המשפט הייתה שונה לו נוהל ההליך (ראו ע"פ 1057/96 אמסלו נ' מדינת ישראל , פ"ד נב(5), 160). על הסניגור היה איפוא להתייחס ליסודות העובדתיים של העבירות המיוחסות לנאשם בזיקה לחומר הראיות ולהצביע על סיכוייי ההגנה תוך צירוף אסמכתאות לכך. משלא הייתה התייחסות של ממש לסיכויי הגנה, ממילא לא הוכח קיומו של עיוות דין, ומכאן שלא הונחה בפני עילה המצדיקה ביטול פסק הדין.

טענות הסניגור לפיה המאשימה הציעה לו הסדר מקל תוך פירוט, מה שלטענתו, היתה הצעת ההסדר, אינן מתיישבות עם דרישת הפסיקה לפרט את הגנתו, מה גם שפירוט מו"מ והצעות הסדר, ככל שהיו כאלה, בפני בית המשפט, לא ראוי ולא אתי.

באשר לטענות בדבר היותו של העונש חמור הפוגע בפרנסת הנאשם, הנאשם הורשע בעבירות של נהיגה במהירות מופרזת ובנהיגה בשכרות, היינו, הנאשם נהג במהירות מופרזת ולכשנעצר התברר כי נהג בשכרות (מכח החזקה בחוק לאחר שסירב לבצע בדיקת שכרות). בכך עבר עבירות תחבורתיות חמורות ביותר, תוך שהוא מסכן עצמו ואת הציבור, ולכן העונש שקיבל הולם את חומרת מעשיו, ולא יפלא הדבר כי יש לו השלכות כלכליות על הנאשם. ראוי בהקשר זה להפנות לדברים שאמר ביהמ"ש המחוזי (ע"פ (חי') 3119/08 עבאבסי מוסטפא נ' מדינת ישראל (2008):

"טענתו של המערער שהעונש, עלול לפגוע בפרנסתו אינה נימוק להתערבות בגזר הדין, שכן ברור למערער ולכל נהג אחר שמפר את חוקי התעבורה, שהפרתם תביא עליהם עונש וסנקציה שתשליך על מצבם הכלכלי".

בנסיבות אלה, לא מצאתי לקבל את הבקשה ואני דוחה אותה לגבי שני התיקים שבכותרת.

ניתנה היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: