מדינת ישראל נ' סלימאן חאלד

החלטה

בפני בקשה לביטול פסק דין בהעדר המבקש, בגין פס"ד שניתן ביום 09.04.13.

על פי כתב האישום נהג המבקש ביום 23.10.12 בשעה 10:07 ברכב פרטי בצומת כבישים 4 35 בדרך שאינה עירונית עם שטח הפרדה בנוי בה מותרת מהירות מירבית 90 קמ"ש במהירות של 134 קמ"ש בניגוד לתקנה 54 (א) לתקנות התעבורה סמל סעיף 6555.

בתאריך 13.05.14 הגיש המבקש כאמור בקשה לביטול פס"ד בהעדר וטען כי:

א.המבקש לא התייצב לדיון האמור מסיבות שלא היו בשליטתו המלאה.

ב.מעולם לא נודע למבקש על תאריך הדיון הקבוע בתיק הנ"ל ורק עת הוציא תדפיס נקודות והרשעות באמצעות משרד הרישוי נודע על גזר הדין.

ג.ההזמנה לדיון וגזר הדין הגיעה לאיש אחר מאחר ויש הרבה שמות דומים במשפחתו.

עוד טוען המבקש כי הוא כופר במיוחס לו וכי מדובר בעונש חמור. עוד טוען כי רישיונו נחוץ לו לצורך עבודתו.

בנסיבות אלו, טוען המבקש לביטול פס"ד בהעדר, על מנת לתת את יומו בבית המשפט, ומניעת עוות דין.

מנגד טענה המשיבה כי:

א. קיים אישור מסירה על דבר הדואר הנושא את הכותרת "לא נדרש". על פי הפסיקה אישור זה מאשר כי המקבל קיבל לידיו את דבר הדואר.

ב.אישור המסירה מוען לכתובת של המבקש.

ג.המבקש הינו הבעלים הרשום של הרכב נשוא העבירה.

ד.המבקש לא דרש את דבר הדואר ולכן אין לו להלין אלא על עצמו.

במכלול הנסיבות האמורות, טוען ב"כ המשיבה כי על בית המשפט לדחות בקשת המבקש.

דיון

לאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידי ב"כ המבקש, ובתגובת המשיבה, החלטתי לדון בבקשה לביטול פסק הדין שניתן בהעדר הנאשם.

תקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, מדבר על חזקת המסירה לפיה אם נשלח הזימון לדיון באמצעות הדואר הרשום וחלפו 15 ימים מיום שנשלח הזימון, אזי קמה חזקת מסירה עדין ואין להידרש לחימת הנמען על אישור המסירה.

המשיבה צירפה לתגובתה אישור מסירה בדבר הדואר הרשו ם (נספח א' לבקשה) ומכאן שהמבקש לא הצליח לסתור את חזקת המסירה המעוגנת בתקנה 44 א לתקנות סדר הדין הפלילי, אלא טען טענה בעלמא לפיה לא קיבל לידיו את הודעת התשלום, בו בזמן שנמסרה למבקש הודעת תשלום בדואר רשום כמפורט בתגובת המשיבה.

בע"פ 4808/08 מדינת ישראל נ' שרון מנחם, תק-על 2009(1), 137 , 141 (2009) נפסק על ידי כבוד הנשיאה ד' בייניש כי :