מדינת ישראל נ' סלאמה(עציר)

החלטה

1.בפניי בקשה להארכת מעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו שהוגשה יחד עם כתב אישום, המייחס לו ביצוע עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות לפי ס' 380 בנסיבות ס' 382(א) + ס' 29(ב) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977, והיזק בזדון ברכב בצוותא לפי ס' 413ה+29ב לחוק הנ"ל – בנסיבות המפורטות בבקשה ובכתב האישום.

2.בדיון מיום 28.9.10 הסכים ב"כ המשיב כי קיימות ראיות לכאורה כנגד המשיב.

לעניין עילת המעצר טען כי קמה לו טענת הפליה כיוון שבבקשה להארכת מעצרו של המשיב במעצר הימים צויינו 3 חשודים נוספים ששוחררו כבר בהליך זה בערבות בסך 2,000 ₪ משום שהם תושבי הרש"פ.

בנוסף, סקר את הארועים שהובילו לארוע בו מואשם המשיב, וכן את השתלשלות הדברים במהלך ארוע זה, והוסיף כי אין כל אינדיקציה בתיק שהאבן שהשליך המשיב על נהג המרצדס אכן פגעה בו.

לדבריו, בתיק החקירה מצויות ראיות רבות התומכות בגרסת המשיב ובני משפחתו לפיה משאית האיסוזו התנגשה בהם, שבוצע נגדם ירי, והראיה האובייקטיבית לכך היא שישנו פצוע כתוצאה מארוע זה.

בהמשך דבריו טען שחלקו של המשיב הינו מינורי, וספק אם יוכלו להוכיח שנהג המרצדס נפגע מזריקת האבן על ידו.

לדבריו מחדלי החקירה בתיק, כמו גם טענת ההפליה וההתעלמות מראיות אובייקטיביות – משליכים על עילת המעצר.

יחד עם זאת טען כי גם אם קיימת מסוכנות הנשקפת מהמשיב – היא מסוכנות ספציפית, אותה ניתן לנטרל כיוון שהמשיב מנוע מלהכנס לשטחי מ"י.

למשיב אין עבר פלילי, הוא בן 19.5, ובמקרה החמור יגזרו עליו עבודות שירות, אם לא פחות מזה.

שחרורו של המשיב חשוב במיוחד נוכח חתונת אחיו היחיד ב- 2.10.10, ולצורך כך הוא מוכן להפקיד 20,000 ₪ ולהביא ערבים.

אביו של המשיב הוא אדם מאוד לא אהוב ברש"פ, ויש נגדו "פתווה".

עוד הוסיף, כי לא ניתן לטעון שהעובדה שהעבירה בוצעה בצוותא חדא מגבירה את המסוכנות הנשקפת מהמשיב, ברגע ששחררו את המעורבים האחרים.

העובדה שמדובר בסכסוך משפחות לא צריכה למנוע את שחרורו של המשיב לחלופת מעצר כיוון שאז כל משפחות הפשע היו שוהים במעצר כי בני משפחתם לא היו יכולים לשמש להם כחלופת מעצר.

לא צריך להכתים משפחה שלמה בגלל אדם אחד.

מאידך, טענה ב"כ המבקשת כי בנוגע לארוע הדריסה המצויין בס' 7 לכתב האישום - הוגש כתב אישום בביהמ"ש המחוזי, אך ראשית הארועים היא בסכסוך משפחות בתוך הרש"פ, שלגביו ישנן ראיות סותרות באשר לתפקיד המשיב בו – על כן היא מסתמכת על ממצאים אובייקטיבים.

לעניין טענת ההפליה - טענה כי יש לדחותה כיוון שהמעורבים האחרים הם פלסטינאים שעניינם אינם בסמכותה ולא ניתן להתייחס לשחרורם במדינה אחרת.

בכל מקרה להפליה זו אין רלוונטיות בקשר למסוכנות של המשיב.

לעניין המסוכנות טענה כי הארוע התרחש לנגד עיניהם של שוטרי משטרת ישראל ושוטרי מג"ב – עובדה המלמדת על החומרה והמסוכנות.

המשיב בחר להסלים את המצב בהמשך לסכסוך קודם בין המשפחות, וכמה ארועים חמורים שקדמו לארוע זה באותו יום.