מדינת ישראל נ' סלאמה(עציר)

החלטה

לפני ערר על החלטת בית משפט שלום בכפר סבא (כב' השופט גדול) בתיק 32559-09-10, מיום 28.9.2010 במסגרתו, נדחתה בקשת העוררת להורות על מעצר המשיב עד תום ההליכים, בתיק פלילי 32528-09-10.

בית משפט קמא הורה על שחרור המשיב בתנאים הבאים:

מעצר בית מלא בבית אביו בג'לג'וליה, בפיקוח האב ואדם נוסף, הפקדה במזומן בסך 20,000 ₪, התחייבות עצמית בסך 30,000 ₪, ערבות האב בסך 20,000 ₪, ערבות המפקח הנוסף בסך 7,500 ₪. למשיב ניתן אישור לצאת לחתונת אחיו ביום 2.10.10 באולמי כפר ברא משעה 19:00 ועד לשעה 01:30 נאסר על המשיב ליצור קשר עם המשפחה היריבה.

החלטה זו הינה נשוא הערר שלפניי.

עיקר טענת העוררת בערר הינה מסוכנותו של המשיב שלא ניתנת לאיון לאור מהות העבירה, לאור היות המעשים המתוארים בכתב האישום שרשרת נוספת בסכסוך מתמשך בין שתי משפחות, לאור עברו של המשיב.

ב"כ המשיב מבקש שלא להתערב בהחלטת בית משפט קמא, מפנה לעובדה כי אין בכתב האישום אף לא מילה אחת על סכסוך קודם בין שתי המשפחות, מפנה לבקשות המעצר שהגישה המשטרה, מפנה לחומר החקירה. לטענתו המשיב הוא קורבן אותו ניסו לחסל 3 פעמים. בפעם הראשונה נפצע קרוב משפחה של המשיב. המשיב התבקש להגיע על ידי שוטר למחסום 109 ובמחסום הוא רואה את האבא דורס קרוב משפחה אחר שלו. טוען לאפליה כי מעורבים נוספים שהם תושבי הרשות שוחררו, וגם אם יש מקום לציין מסוכנות מהמשיב, הרי מדובר במסוכנות ספציפית, לא מדובר באדם מגיע לטבורה של עיר ומתחיל ליידות אבנים.

עולה מתוך החומר שבפניי, כי ביום 21.9.2010 הוגש לבית משפט כפר-סבא כתב אישום המייחס למשיב ביצוע תקיפה גורמת חבלה של ממש בנסיבות מחמירות והיזק בזדון ברכב בצוותא חדא, עבירות בניגוד לסעיפים 380 בנסיבות 382(א) יחד עם סעיף 29(ב) לחוק העונשין תשל"ז-1977, וכן לפי סעיף 413 ה' לחוק.

יחד עם כתב אישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. ביום 28.9.2010 במסגרת דיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, הסכים ב"כ המשיב לקיומן של ראיות לכאורה, אך טען להיעדר קיומה של עילת מעצר. בפניי היום טען ב"כ המשיב לעניין ראיות לכאורה, כמפורט בפרוטוקול, והוסיף וטען לעניין המסוכנות, כי אם זו קיימת הרי שהינה ספציפית וניתנת לאיון בתנאים שנקבעו בבית משפט קמא, עוד ציין, כי הוא מוכן להוסיף הפקדת מזומנים בסכום נוסף, עליו יורה ביהמ"ש, להבטחת איון המסוכנות ולהבטחת הוצאת המשיב להשתתף באירוע חתונת אחיו.

סעיף 21(א)(ג) לחוק המעצרים קובע כי עבירת אלימות שנעשית בנשק חם או קר מקימה עילת מעצר סטטוטורית והמעשה שנעשה, כמתואר בכתב האישום, נכנס בגדר סעיף זה.

עולה מתוך החומר, כי הסכסוך ברקע המעשים בכתב האישום הינו סכסוך מתמשך, תולדה של סכסוך קודם, ובניגוד לטענת ב"כ המשיב כי אין פירוט בכתב האישום בעניין הסכסוך הקודם, אינני סבורה שיש להתעלם מקיומו של הסכסוך הקודם.

האירועים המתוארים בכתב האישום נעשו בנוכחות שוטרים. נוכחותם, לא מנעה קיומם של האירועים, נוכחותם של השוטרים לא שימשה "מחסום הרתעתי" מפני ביצוע האלימות המתוארת בכתב האישום.

זאת ועוד, המשיב שוחרר לפני זמן קצר ממאסר בגין עבירת החזקת נשק. קיומה של עבירה זו בעברו של המשיב, מעצימה המסוכנות הנשקפת ממנו.

לדעת ב"כ העוררת, אין מקום לחלופת מעצר כלל, ויש להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים.

בניגוד לעמדת ב"כ העוררת, אני סבורה שמסוכנות אכן קיימת ונשקפת ממשיב זה. יש לבחון במקרה זה חלופת מעצר ואיון המסוכנות באמצעות תסקיר.

על קצין המבחן לבדוק, בין היתר, אם ניתן ליתן אמון במשיב זה ולהבטיח איון המסוכנות.

לא ניתן בתיק זה לשחרר בלא בחינת עניין המשיב באמצעות קצין מבחן.

אני ערה לחתונת אחיו המתקיימת ביום 2.10.2010, אך בנסיבות העניין, אין מקום להורות על שחרורו ולאפשר השתתפות באירוע רב משתתפים כשברקע המעשים המיוחסים למשיב.

נוכח כך, אני מורה על מעצרו של המשיב עד להחלטה אחרת.

הדיון נדחה ליום 10.10.2010 בפני בימ"ש קמא. למועד זה יוגש תסקיר קצין מבחן שיבחן כל האמור לעיל.