מדינת ישראל נ' סלאמה(עציר)

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בעובדות שני כתבי אישום ושני תיקי פל"א כמפורט להלן:

א.בכתב האישום המתוקן הראשון, ת"פ 50454-12-12 (להלן: "התיק הראשון"), הורשע הנאשם בעבירות הבאות:

(1)ניסיון תקיפת עובד ציבור, לפי סעיף 382א(א) ביחד עד סעיף 25 לחוק העונשין, התשל"ז- 1977 (להלן: "חוק העונשין").

(2)איומים, לפי סעיף 192 לחוק העונשין.

ב.בכתב האישום המתוקן השני, ת"פ 56705-12-12 (להלן: "התיק השני"), הורשע הנאשם בעבירה של קבלת נכסים שהושגו בעוון, לפי סעיף 412 לחוק העונשין.

ג.בתיק השלישי, פל"א 370965/12 (להלן: "התיק השלישי"), הורשע הנאשם בעבירה של גניבה, לפי סעיף 384 לחוק העונשין.

ד.בתיק הרביעי, פל"א 539420/12 (להלן: "התיק הרביעי"), הורשע הנאשם בעבירה של החזקת סמים לצריכה עצמית, לפי סעיף 7(א)ו- 7(ג) לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], תשל"ג- 1973.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק הראשון, במועד הרלוונטי לכתב האישום שימש המתלונן כלוחם ביחידת הליווי "נחשון" של שירות בתי הסוהר (להלן: "מתלונן 1"). במועד הרלוונטי לכתב האישום היה הנאשם עציר והובא לדיון בבית משפט השלום בפתח תקווה (להלן: "המתקן"). באותה עת שימש איציק דהן כקצין משמרת אחראי במתקן (להלן: "הקצין"). בתאריך 21.12.12 בשעה 12:30, הועברו עצורים מתאי המעצר לרכבים במתקן. בתגובה לדברים שאמר הנאשם לקצין, ביקש הקצין מהנאשם להירגע. או אז הישיר הנאשם מבט מאיים לעבר המתלונן ואמר לו "חכה חכה בחוץ אני גומר אותך". בהמשך למתואר, בעת ליוויו של הנאשם לתא המעצר במתקן, ניסה הנאשם לתקוף את המתלונן שלא כדין וללא הסכמתו, בכך שניסה לנגוח בו בראשו.

על-פי המתואר בעובדות כתב האישום המתוקן בתיק השני, בתאריך 8.12.12 התפרצו אנשים שזהותם אינה ידועה במדויק לגן ילדים בקלנסווה (להלן: "המקום"), בכך שפתחו את דלת הכניסה לכיתת מחשבים הממוקמת מעל לגן הילדים ובכך שגרמו נזק למנעול דלת הכניסה. בהמשך, נגנבו מהמקום שישה מסכי מחשב (להלן: "הרכוש הגנוב") מתוך כיתת המחשבים. בהמשך הגיע הרכוש הגנוב לידי הנאשם, וכן נאשם נוסף, ביודעם כי הרכוש הושג בעוון. בהמשך לכך, נפגש הנאשם עם אדם אחר (להלן: "הרוכש") והציע לו לקנות את הרכוש הגנוב. מיד ובסמוך, התלווה הרוכש לנאשם והם הלכו יחד לביתו של הנאשם הנוסף, שם הציגו הנאשמים את הרכוש בפני הרוכש. בהמשך מכרו הנאשמים את הרכוש הגנוב לרוכש תמורת 350 ₪ במזומן ובתמורה לשני מכשירי טלפון ניידים.

בתיק השלישי, הנאשם נכנס לאוהל בחוף הים ששייך למתלונן (להלן: "מתלונן 2"), נטל כסף מזומן ומכשירי טלפון. לאחר שהמתלונן הבחין בנאשם, התנהל מרדף בין המתלונן לנאשם, ואז זרק הנאשם את החפצים על החוף.

בתיק הרביעי, הנאשם נתפס מחזיק ב- 1.76 גרם של סם מסוכן מסוג חשיש.

תסקיר שירות המבחן

על-פי התסקיר, הנאשם הינו כבן 22, רווק. עד למעצרו התגורר בבית סבתו בעיר קלנסווה. האב, כבן 44, מאושפז בבית חולים לחולי נפש שנים רבות. האם נפטרה בהיות הנאשם כבן שנתיים. בעקבות מות האם ומצבו של האב, הנאשם ואחיו גדלו במשפחות אומנה, במוסדות ובמסגרות חוץ ביתיות. הנאשם סיים שמונה שנות לימוד והינו אנאלפבית. על רקע מצבו המשפחתי וחוויות תלישות, דחייה וחוסר שייכות, חזר לחיות יחד עם אחיו בבית סבתם, כאשר דודתו דאגה לצורכיהם. בגיל צעיר יצא לעבוד, בתחילה בעבודות מזדמנות, ובהמשך החל לעבוד באופן מסודר באיסוף זבל, עבודה בה התמיד במהלך ארבע שנים. הנאשם תיאר כי במקביל לעבודתו הוא החל לצרוך סמים בגיל 15. בהמשך עבד באופן מזדמן ובתקופה זו העמיק שימושו בסמים. בשנה האחרונה תפקודו התעסוקתי נפגע, חלה נסיגה באורח חייו, הנאשם שוטט ללא מעש וחלה הידרדרות לשימוש בסמים לסוגיהם, לאלכוהול ולניהול אורח חיים שולי ועברייני.

בהתייחסותו לעבירות בהן הורשע, הנאשם נוטל אחריות למעשיו, מסביר את התנהגותו כלפי השוטר על רקע חוויה של תסכול וכעס שליוו אותו לאורך תקופת ההמתנה. את העבירות אותן צירף הנאשם, הסביר כחלק מתהליך ההידרדרות בו היה, בטרם מעצרו.

שירות המבחן התרשם כי הנאשם מתקשה להתמודד עם מצבי תסכול ובעיקר מול גורמי סמכות. מדובר בבחור המצוי בתהליך הידרדרות מואץ לשימוש בסמים.

בשיחה שערך שירות המבחן עם הנאשם במסגרת מעצרו, הנאשם מסר כי מאז שנעצר הוא נמנע משימוש בסמים והביע תחושת חרטה וצער על מעשיו. מסר כי לאחר שחרורו, ברצונו לעבוד עם אחיו כדי לשקם את עצמו ולהקים משפחה משלו. הוא דיווח כי הוא נקי מכל סם במסגרת מעצרו. הנאשם ביטא בפני שירות המבחן ביטחון בכוחותיו להמשיך בניקיון מסמים עם שחרורו, ושלל כל נזקקות טיפולית.

שירות המבחן התרשם כי מדובר בבחור צעיר שמגיל צעיר גדל ללא דמויות הוריות, מתקשה לתת אמון בסביבתו, חווה תלישות ודחיות וביטחונו העצמי פגוע. בשנה האחרונה ניכרת הידרדרות חריפה במצבו הבאה לידי ביטוי בהעמקת התמכרותו לסמים ואלכוהול, הידרדרות לחברה שולית ולביצוע עבירות. ניכר כי הנאשם אינו מגלה מודעות למידת התמכרותו לסמים, כמו גם הצורך בעזרה מקצועית להיגמל מהשימוש בסמים. מבחינת סיכויי השיקום, העריך שירות המבחן כי היותו של הנאשם במסגרת סגורה בעלת גבולות ברורים, העובדה כי הנאשם מעיד על עצמו כי הוא נמנע כיום משימוש בסמים, כל אלו יכולים לתרום לעצירת המשך תהליך ההידרדרות. שירות המבחן העריך כי ללא התערבות טיפולית במצבו, הנאשם עלול להיות בסיכון להידרדרות נוספת עם שחרורו. יחד עם זאת, לנוכח גישתו של הנאשם וסירובו להשתלב בטיפול, שירות המבחן לא בא בהמלצה בעניינו.

טיעוני הצדדים