מדינת ישראל נ' סלאמה(עציר) ואח'

גזר דין לנאשם 2

הנאשם הודה והורשע, ללא הסדר או הסכמה לעניין העונש, בכתב אישום מתוקן בעבירה של פריצה לרכב במטרה לבצע גניבה, לפי סעיף 413ו לחוק העונשין תשל"ז-1977. על פי עובדות כתב האישום, הנאשם פעל יחד עם שני שותפיו לאירוע – נאשם 1 שצירף תיק זה לתיקים אחרים המתנהלים נגדו ואדם נוסף. השלושה הגיעו לרחוב הנטקה בירושלים והעמידו את רכבו של נאשם 2 במקביל לרכב מסוג פיאט אונו. הם התפרצו לפיאט האונו על ידי החדרת מוט ברזל לאחת מדלתות הרכב, וכתוצאה מכך התעקמה הדלת באופן שאיפשר את פתיחתה. נאשם 1 נכנס לרכב וישב במושב הנהג כשהוא מחטט בחפצים, בעוד נאשם 2 עומד מול מכסה המנוע של הרכב כשהוא מורם, והשותף השלישי מתצפת.

המתלונן, בעל הפיאט אונו. ניגש למקום ושאל את הנאשמים לפשר מעשיהם. נאשם 2 ברח ונכנס לרכבו, ואילו נאשם 1 שלף סכין מכיסו, התקרב אל המתלונן ואיים עליו. בסופו של דבר כל שלושת המעורבים נמלטו מהמקום.

ב"כ המאשימה טענה כי מתחם הענישה הראוי לעבירה בה הורשע הנאשם נע בין 8 לבין 18 חודשי מאסר בפועל. היא ביקשה להטיל על הנאשם עונש מאסר לתקופה שלא תפחת משנה. היא ציינה את חומרת העבירה, הפגיעה ברכוש הציבור והסכנה להתפתחות עימות אלים כתוצאה ממגע בין הקורבן לעבריין. ב"כ המאשימה התייחסה גם לעברו הפלילי של הנאשם וכן טענה כי המלצת שירות המבחן אינה מביאה בחשבון שיקולים רחבים ואינה מחייבת את בית המשפט.

ב"כ הנאשם ביקש להקל בעונשו של הנאשם. הוא ציין כי כתב האישום תוקן לקולא, כי הנאשם צועד כיום במגמה חיובית, הוא עובד כרצף ועונש מאסר יקטע את הרצף החיובי שבו נמצא הנאשם.

לנאשם הרשעות קודמות. לאחר שהוגש כתב האישום בתיק זה, הורשע הנאשם בסחר בסמים ונדון למאסר למשך שישה חודשים. בתסקיר שירות המבחן צויין כי הנאשם הורשע בתיק נוסף שאינו מופיע ברישום הפלילי, בעבירה של החזקת סכין בתיק משנת 2008, ונדון למאסר על תנאי והתחייבות כספית.

בתסקיר שהגיש שירות המבחן נכתב כי הנאשם פעל ללא שיקול דעת הולם וללא מחשבה על ההשלכות האפשרויות של התנהגותו. עם זאת, קצין המבחן התרשם כי הנאשם לא גיבש לעצמו ערכים, נורמות ודפוסי התנהגות עברייניים מגובשים, וכי למאסר שריצה בשל עבירות הסמים, שהיה המאסר הראשון בחייו, היתה השפעה אפקטיבית בהמחשת חומרת המצב והשלכותיו על הנאשם ועל משפחתו, עריכת חשבון נפש ותחילת הליך שינוי חיובי. קצין המבחן סיכם את התרשמותו בכך שהנאשם נמצא כיום בפרשת דרכים, כשהמוטיבציה והרצון שהביא לעריכת שינוי חיובי בהתנהגותו ואורח חייו כנים ואמיתיים. חיזוק לכך ניתן לראות בכך שלא נפתחו לו תיקים מאז שחרורו ממאסר. הוא ממליץ, איפוא, על עונ של מאסר על תנאי והתחייבות כספית להימנע מעבירות דומות.

אני מקבלת את עמדת המאשימה לעניין מתחם הענישה ההולם בתיק שבפני, בין 8 לבין 18 חודשים. עמדה זו משקפת נכונה את האינטרס המוגן של הגנה על רכוש הציבור, בעיקר כשמדובר ברכב, שהוא רכוש יקר ערך וחיוני; את הצורך להילחם בתופעת גניבות הרכב שהוגדרה כ"מכת מדינה"; את עמדת המחוקק שיצר עבירות נפרדות לגניבה ופגיעות שונות בכלי רכב, ובכך הצביע על החומרה המיוחדת שיש לגניבות כאלה. המתחם עולה בקנה אחד גם עם רמת הענישה המקובלת והראויה.

באשר לעונש הראוי בתוך המתחם, אני מביאה בחשבון את הנסיבות הרלוונטיות:

העבירה בוצעה על ידי הנאשם והמעורבים האחרים בצוותא, תוך תיאום ושיתוף פעולה, כשהנאשם תרם לאירוע בכך שהעמיד את רכבו בסמוך לרכב שנפרץ ואיפשר את ביצוע מעשי ההתפרצות. האירוע התרחש בשעת לילה מאוחרת, עובדה המצביעה על תכנון מראש וכוונה לבצע את העבירה. נאשם 2 נטל חלק אקטיבי באירוע בכללו, כאשר עמד כמי שמתקן תקלה ברכבו. עם זאת, כתב האישום אינו מפרט מי מהמעורבים הכניס את מוט הברזל לרכב, ואת יתר מעשי ההתפרצות ממש והשהיה בתוך הרכב לא ביצע נאשם 2 בעצמו.

העימות בין המתלונן לבין נאשם 1, כשהנאשם חמוש בסכין, עלול היה להביא לתוצאות קשות. אמנם הנאשם שבפני לא היה מעורב באירוע זה, וספק אם יכול וצריך היה לצפות אותו. אולם בכל אירוע של עבירת רכוש, כניסה לרכושו ונטילת חפציו, קיים פוטנציאל מסויים להידרדרות לאירוע אלים.

כאמור, לנאשם הרשעות קודמות. אמנם העבירה החמורה שבגינה אף ריצה עונש מאסר בוצעה לאחר העבירה שבני. אולם לנאשם גם הרשעה מוקדמת יותר בעבירת הסכין, והתמונה העולה מהצטברות הנתונים היא של אדם המעורב במשך שנים בעבירות מסוגים שונים.

מהתסקיר עולה כי הנאשם עובד כיום כרצף, וקצין המבחן התייחס לתקופה של פרשת דרכים ולתחילתו של תהליך בדיקה פנימית. אולם באלה אין די. ההתחשבות בשיקולי השיקום והחזרה למוטב יכולה להיעשות כאשר מדובר בתהליך עמוק ובעל ערך, המביא את הנאשם לנקיטת שינוי ממשי ואפקטיבי בחייו. במקרה זה לא תואר שינוי משמעותי אלא לכל היותר תחילתו של תהליך. אין די בעובדה שהנאשם עובד כיום לפרנסתו ולא נפתחו לו תיקים במשך מספר חודשים כדי להצביע על הליך שיקומי משמעותי. על אחת כמה וכמה כשהדברים באים מפיו של אדם שחרב המאסר מונפת מעל צוארו.

לאור כל האמור אני דנה את הנאשם לעונש כדלקמן :

1.מאסר בפועל למשך שנה אחת. הנאשם יתייצב לריצוי העונש ביום 1.1.14 בשעה 08:00 בתחנת המשטרה במגרש הרוסים.

2.מאסר על תנאי לשלושה חודשים למשך שלוש שנים על כל עבירת רכוש שהיא פשע.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בירושלים בתוך 45 יום.

ניתן היוםח' טבת תשע"ד, 11 דצמבר 2013, בנוכחות הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: