מדינת ישראל נ' סלאמה(אסיר)

החלטה

המבקשת הגישה נגד המשיב כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירת איומים, עבירה לפי סע' 192 לחוק העונשין, תשל"ז – 1977.

עפ"י העובדות המפורטות בכתב האישום, ביום 22.1.11 התקשר הנאשם למוקד המשטרתי וביקש כי ילקח ע"י המשטרה שאם לא, הוא מתכוון להרוג את אשתו ואת ילדיו.

בהזדמנות שניה באותו יום כאשר הגיעו השוטרים לכפר ופגשו את המשיב, מסר להם הלה כי הוא כועס על אביו, כי הוא מחפש שקט ואין הוא רוצה לראות אדם, ואם יראה את אשתו ואת ילדיו הוא יהרוג אותם.

הסניגור אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה, והדיון למעשה נסב על עילת המעצר.

לאחר ששמעתי את הצדדים, אוכל לומר, כי האיומים כפי שנמסרו מפיו של המשיב הם חמורים מאוד. אם נוסף לכך כי האיומים הושמעו בפני השוטרים, אזי המסוכנות מקבלת נופך נוסף.

יחד עם זאת, בחקירתו מסר המשיב כי אמר אשר אמר בשל ויכוח וכעס שיש לו על אביו ולא בשל מעשה כלשהו שקשור לאשתו וילדיו. כמו כן מסר המשיב, כי הוא היה תחת השפעת אלכוהול באותו יום.

אשתו של המשיב מסרה בחקירתה, כי יחסיה עם המשיב תקינים הוא מעולם לא איים עליה ולא תקף אותה והביעה פליאה על המעשה שעשה.

אשתו של המשיב אישרה את העובדה, כי הוא נוהג לשתות אלכוהול ובשל כך, "מדבר שטויות".

עברו של המשיב הוא ללא רבב, אין לו כל הרשעה בפלילים ואין לחובתו תיקים פתוחים שנמצאים בחקירה.

בשים לב לחומרת האיומים, אני בדעה, כי קיימת עילת מעצר, ואולם הנסיבות שתיארתי לעיל, יש בהן כדי להצדיק בחינה של חלופת מעצר.

הסניגור הציע כי המשיב ישהה במעצר בית בפיקוחם של שני מפקחים מוצעים. אבחן חלופה זו לאחר שאתרשם מהמפקחים.

ניתנה והודעה היום כ"ב שבט תשע"א, 27/01/2011 במעמד הנוכחים.

ג'ני טנוס, שופטת

החלטה

לאחר ששמעתי את המפקחים והתרשמתי מהם אני קובעת כי המפקחים ראויים.

אומנם למפקח הראשון יש עבר פלילי, אך מדובר בהרשעות ישנות מאוד ואין בהם כדי לפגום בכשירותו לשמש כמפקח.

אשר על כן, אני מורה על שחרור המשיב בתנאים המפורטים להלן:

1.מעצר בית מלא בביתו של מר עאמר אמל בכפר חורפיש ובפיקוחו, וכן בפיקוחו של מר זיין אל דין רפעאת. מספרי תעודות הזהות של המפקחים הם כמפורט מעלה בפרוטוקול. טלפון בבית: 04-9997572, נייד: 050-7766306.

למען הסר ספק, די בפיקוח של אחד מן השניים בכל רגע נתון.

2.המשיב וכל אחד מהמפקחים יחתמו על ערבות עצמית בסך של 10,000 ש"ח להבטחת תנאי השחרור.