מדינת ישראל נ' סירוטה

החלטה

סעיף 208 לחסד"פ [נוסח משולב] התשמ"ב – 1982, קובע שדיון בערעור יהיה בפני בעלי הדין, גם המשיב הוא בעל דין, אפילו אם הוא משרת בקבע. ברור לחלוטין שהמשיב יודע על הדיון דהיום, למרות זאת לא התייצב, שכנראה היו לו דברים חשובים יותר לעשות.

משפט פלילי, על פי טיבו, צריך להתנהל בנוכחות של נאשם, בוודאי בהקראת ערעור שלגביה הוראות הדין המאפשרות דיון בבית המשפט לתעבורה בהיעדרו של נאשם אינה.

הנני דוחה את הדיון בנוכחות המשיב ליום 02.12.10 בשעה 11:30.

צו הבאה יוצא עם הפקדה של 3,000 ₪ במזומן. עו"ד ארבל יעשה להופעתו של המשיב.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

החלטה

צו ההבאה בטל.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.

רענן בן-יוסף, שופט

פסק דין

ערעור מדינת ישראל על פסק דינו של בית משפט השלום לתעבורה (כב' השופט שלמה איזקסון), אשר הרשיע וגזר את דינו של המשיב, לאחר שהלה הודה בפניו בעבירות של נהיגה בשכרות ובקלות ראש ביום 21.07.07.

המשיב נמצא שיכור לאחר שסירב ליתן בדיקת דם משנדרש לכך ע"י שוטר. בדיקת מאפיינים שנעשתה לו עובר לתאונה שגרם לכך שהוא נכשל כישלון מחפיר באותה בחינה, תנדנד בהליכה, היה רדום, החטיא בעת ביצוע הבאת אצבע לאף ועוד.

בית משפט קמא, תוך שהוא מביא בחשבון נסיבות אישיות של המשיב, העומדות לזכותו בוודאי, עובדת היותו איש צבא קבע, עובדת עברו התעבורתי שאיננו מכביד, בהינתן העובדה שהוא מחזיק רישיון משנת 2003, ולחובתו 5 הרשעות בדין בעבירות בד"כ לא חמורות. רצונו של בית המשפט שלא לפגוע בעתידו, והודאתו באשמה – הודאה שמונעת סתימה – כך לדברי בית המשפט קמא, של יומן בית המשפט, גזר את דינו של המשיב לפסילה בפועל של כמעט שנה, ללא ניכוי חמישה חודשי פסילה מנהלית ואחרת בה היה נתון בשל תיק זה, פסילה מותנית, קנס של 3,000 ₪ והתחייבות.

ערעור המדינה הינו, כמובן, לעניין העונש, ולאחר שבחנתי את כלל הנסיבות ואת סעיפים 39 א' ואת הסעיפים האחרים שיש להם השפעה על תכולתה של פסילת המינימום והן סעיף 36 (ב) לפקודת התעבורה, הנני סובר שערעור המדינה, במקרה זה, במקומו.

העונש שהטיל בית משפט קמא אכן חורג אמת מידה ראויה, גם אם שיקולים ששקל בית משפט קמא בקיצור התקופה של הפסילה בפועל אינם שיקולים שיש להתעלם מהם.

גם עברו התעבורתי והעובדה שאין לו עבר פלילי, הודאתו באשמה ויתר הנסיבות העומדות לזכותו, יש בהן כדי למנוע, במקרה זה, הטלת מאסר, לרבות מאסר ע"ת, אך הפסילה צריך שתהיה פסילה קשה.

אין ערכאת הערעור ממצה את הדין ומשכך, אתקן את גזר דינו של בית משפט קמא לכך, שעונש הפסילה בפועל אותו ירצה המשיב יהיה בן 24 חודשים, בניכוי 5 חודשים אותם ריצה כבר.

הפסילה המותנית תהיה של שמונה חודשים למשך שלוש שנים.

הקנס שגזר בית משפט קמא ישאר על כנו, דהיינו, 3,000 ₪ וגם ברכיב ההתחייבות לא אגע.

ניתנה והודעה היום כ"ה חשון תשע"א, 02/11/2010 במעמד הנוכחים.