מדינת ישראל נ' סיני

החלטה

בראשית הדברים אבהיר, כי לא קיים הליך לפסילת בית המשפט ולפסילת פסק-הדין לאחר שכבר ניתן פסק-דין.

בית המשפט אינו נתון ייעוץ משפטי לבעלי הדין שבפניו, אולם לפנים משורת הדין, בקצרה, אנסה ליתן לנידון תשובות לתהיותיו/טעויותיו של הנאשם:

א.החוק קובע את המקרים בהם נאשם זכאי לייצוג ע"י סנגור, ששכרו משולם ע"י הציבור. עבירת חניה אינה מנויה על-פי החוק על המקרים האלה. בית המשפט אינו המחוקק אלא הכנסת ועליו ליישם את החוק שהכנסת קבעה ורק לכנסת מסורה הסמכות לשנות/לתקן את החוק בעניין חובת מינוי סנגור.

ב.טרוניותיו של הנידון לגבי חוק העזר של פ"ת בנושא החנייה וההליכים על-פיו, שוב אינם בגדר סמכותו של בית משפט זה, הדן אך ורק בעבירות על-פי חוק העזר הנ"ל. הוראות חוק העזר נקבעות ע"י מועצת הרשות המקומית, מועברות למשרד הפנים ואם האחרון אינו מעכב את פרסום חוק העזר והוא מתפרסם ברשומות, הרי שהינו דבר חקיקה תקף ומחייב שעל בית המשפט לאכפו. גם כאן – סמכות השינוי/התיקון של חוק העזר וההליכים על-פיו מסורה לעירייה הרלבנטית ולא לבית המשפט.

ג.תפקידו של בית המשפט (ולא של התובע) על-פי החוק הוא לשאול את הנידון האם הינו מודה בעובדות כתב האישום, אם לאו ולברר הדברים עימו. זו הינה הפרוצדורה על-פי החוק.

הפרוטוקול אינו תמליל של הקלטה ולפיכך לא נרשמים בו מילה במילה דברי בעלי הדין. הפרוטוקול אמור לשקף את מהלך הדיון וקלדנית בית המשפט מקלידה את עיקרי הדברים. מה שנרשם מילה במילה הינו החלטות בית המשפט המוכתבות על-ידי בית המשפט לקלדנית.

ה.כשמדובר בבקשה ולא בכתבי טענות, הרי שמחובתו של בעל דין שהגיש בקשה להמציאה לצד השני על מנת שיוכל להגיש עליה ולא ברור לי על מה יצא הקצף בעניין זה.

ו. לסיום, הליך של עמידה לדין, ברור לי, כי אינו הליך נעים, אולם במקרה דנן בוצעה עבירת חניה ובסופו של דבר הן התביעה והן בית המשפט, התחשבו בנאשם, לא הטילו עליו כפל קנס ובית המשפט הסתפק בהטלת הקנס המקורי – 100 ₪. זה ולא יותר.

ג.סוף דבר – לאור כל האמור לעיל, נדחות בקשותיו של הנאשם הן לתיקון הפרוטוקול, הן לפסילת בית המשפט והן לפסילת פסק-הדין לאחר שפסק הדין ניתן בנוכחותו ביום 24.02.11.

המזכירות תמציא ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, ה' ניסן תשע"א, 09 אפריל 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: