מדינת ישראל נ' סינוארטבפני כב' השופט רפי ארניה

גזר דין

רקע

הנאשם יליד 1987, תחילה כפר בעובדות כתב האישום ולאחר תחילת דיון הוכחות הודה והורשע בכתב אישום המייחס לו עבירה של קבלת רכב גנוב, עבירה לפי סעיף 413י לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

בהתאם לכתב האישום, בתאריך 27/02/12 סמוך לשעה 05:03, בוצעה התפרצות לדירתו של המתלונן, על ידי אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה. באותן נסיבות נגנבו מהבית רכוש ורכב השייך למתלונן, על ידי אחר שזהותו אינה ידועה למאשימה.

סמוך לשעה 06:49, קיבל הנאשם לידיו את הרכב ביודעו כי הרכב גנוב ונסע בו סמוך לשכונתו של המתלונן. באותן נסיבות, הבחין המתלונן בנאשם נוהג ברכב שעה שהיה בדרכו אל תחנת המשטרה על מנת להגיש תלונה בגין ההתפרצות לביתו.

המתלונן, נסע אחר הנאשם וצעק לעברו לעצור את הרכב. הנאשם, פתח במנוסה ברכב עד שהגיע סמוך למחלף חולות, עצר את הרכב והחל בריצה. בהמשך, נעצר הנאשם על ידי השוטרים כשהוא מתחבא בשיחים.

תסקיר שירות המבחן

מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם נשוי טרי יליד 87 ללא עבר פלילי, בוגר 12 שנות לימוד. עם סיום לימודיו עבד בעבודות מזדמנות. התרשמות שירות המבחן כי לנאשם ישנם קשיים בהסתגלות וביציבות בתחום התעסוקתי.

לנאשם שני אחים, אחיו הבכור בן 29 נשוי ומעורב בפלילים ואחותו הצעירה בת 12 לומדת בבית ספר. אביו בן 53 מכור לסמים מזה שנים רבות, ריצה מאסרים רבים ורוב זמנו נמצא מחוץ לבית. הנאשם גדל ללא דמות אבהית מטיבה תוך התמודדות עם תנאי מחיה קשים ומצוקה כלכלית. הנאשם מגיל קטן, נטל על עצמו תפקיד עיקרי בפרנסת המשפחה. אמו, עקרת בית בת 43, תוארה כאדם אכפתי וחם אשר נמצאת במערכת יחסים קרובה עם הנאשם.

באשר להתייחסות לנשוא כתב האישום, הנאשם לוקח אחריות חלקית לביצוע העבירה. להערכת שירות המבחן, הנאשם פעל לצורך השגת רווח כספי קל ומהיר, כאשר במצבים אשר בהם מצוי בלחץ, הוא נוטה לפעול בצורה פזיזה, חסרת גבולות וללא יכולת לחשוב על השלכות התנהגותו. הנאשם מביע חרטה על התנהגותו וההליכים המשפטיים נגדו מהווים גורם מרתיע ומציב גבולות.

סיכומו של דבר, התרשמות שירות המבחן כי מדובר בנאשם אשר סבל מחסכים רגשיים על רקע גדילתו בתנאי עזובה רגשית. הנאשם לעיתים ובעיקר בעתות של לחץ נוטה לפעול באופן חסר גבולות.

נוכח האמור שירות המבחן המליץ כי נוכח חומרת העבירה, יש להשית על הנאשם עונש מוחשי ומציב גבולות אשר ירוצה במסגרת עבודות שירות למשך תקופה קצרה, זאת על מנת לאפשר לו חזרה מהירה למעגל העבודה.

טיעוני המאשימה

ב"כ המאשימה הדגישה את חומרת העבירה נשוא כתב האישום, עבירות אשר קיבלו שם של "מכת מדינה". לשיטתה, בתי המשפט מצויים במאבק מתמשך בעבירות הקשורות ברכב ובתי המשפט מצווים לשגר את המסר באמצעות ענישה מכבידה. ב"כ המאשימה מדגישה, כי המחוקק קבע לעבירה זו עונש הזהה לעונש בגין העבירה של גניבת רכב וכי יש לתת משקל זהה בעניינו.

ב"כ המאשימה מציינת, כי עבירות מסוג זה הינן עבירות אשר משפיעות באופן מיידי ומוחשי על בטחונו של הציבור ועל איכות חייו, הן בשל הנזק הכלכלי הרחב הנוצר והן בשים לב לתשלומים השונים באמצעות חברות הביטוח וההשפעות על כלל הציבור. בנוסף, לדידה יש לתת את הדעת כי מדובר בעבירה אשר משתלמת וקלה לביצוע.

ב"כ המאשימה הטעימה כי מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם מתקשה לחשוב על ההשלכות הצפויות בגין מעשיו וכך גם אפשר לגזור צפי למסוכנות שקיימת. עם זאת, אין להתעלם מהעובדה שלנאשם אין עבר פלילי וכי נטל אחריות על מעשיו. לצד נסיבותיו האישיות, יש להתייחס לעובדה שהנאשם כן בחר בתחילה לנהל הוכחות אולם בחר לחזור בו מכפירתו לאחר שמיעת מס' עדים, כך שאין מאחורי השיקול לקולא כגון חסכון זמן שיפוטי במלוא המשקל.

לדברי ב"כ המאשימה, מדיניות הענישה הנוהגת מתחשבת במאבק נגד המבצעים עבירות אלו, כאשר מתחם העונש העולה הינו מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, מאסר על תנאי, קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

ב"כ המאשימה סבורה כי מתחם הענישה בנסיבות העניין נע בין 12 ל-18 חודשי מאסר, כאשר יש בנסיבות האישיות כדי למשוך לכיוון הרף התחתון אך מעל 12 חודשי מאסר, מאסר על תנאי קנס, פסילת רישיון נהיגה בפועל ועל תנאי.

טיעוני הנאשם

לדעת ב"כ הנאשם, טענות המאשימה מתייחסות לעבירות של גניבת רכב ולא לעבירה נשוא כתב האישום, היינו קבלת רכב רכוב. ב"כ הנאשם סבור, כי כך טענה ב"כ המאשימה למתחם הענישה שגזרה ולשיקולים לחומרה אשר ציינה.