מדינת ישראל נ' סימן טוב

התובעת עו"ד שקורי.

הנאשם – בעצמו – ב"כ עו"ד רובין ישי

פרוטוקול

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת סם מסוכן שלא לצריכה עצמית בנסיבות המתוארות בכתב האישום אשר תוקן במסגרת הסדר טיעון ולפיהן בתאריך 2/9/06 בשעות הצהריים הגיע הנאשם לכלא מעשיהו לביקור אסיר בנסיבות אלה נמצא הנאשם מחזיק בקופסת סיגריות ובה סם מסוכן מסוג הירואין במשקל 0.56067 גרם נטו שלא לצריכה עצמית.

במסגרת ההסדר הסכימו הצדדים כי הנאשם ישלח לקבלת תסקיר.

עמדת המאשימה לעניין העונש: 6 חודשי מאסר בפועל שיכול וירוצו בעבודות שירות, מאסר על תנאי, קנס ופסילה על תנאי.

עמדת ההגנה להטיל על הנאשם עונש צופה פני עתיד, קנס ופסילה מותנית.

התסקיר בעניינו של הנאשם סוקר רקעו, נסיבותיו האישיות והמשפחתיות והרקע ממנו צמח. מן התסקיר עולה כי מדובר בנאשם צעיר בן 25 אשר גדל במערכת משפחתית מורכבת בהעדר דמות אב, שהה בפנימיות. הנאשם נטל אחריות למעשיו והביע חרטה עליהם אם כי שירות המבחן מציין כי נקט בגישה מצמצמת באשר לחומרת התנהגותו כשטען כי נגרר לעבירה על ידי חבר ילדות וכי אינו זקוק לטיפול, להערכת השירות מדובר במודעות חלקית למצבו. בדיקות השתן שמסר נמצאו נקיות. בנוסף הוא נמצא בקשר זוגי יציב וכן עובד בניקיון חלונות מזה כחודשיים.

תסקיר שירות המבחן אינו נושא המלצה טיפולית שכן חרף הצעת שירות המבחן הנאשם ביטא העדר מוטיבציה לטיפול.

בטרם אגזור את דינו של הנאשם אמנה את השיקולים המחמירים והמקלים בעניינו של הנאשם:

לחובתו של הנאשם עבר כמפורט בת/1.

בנוסף העבירה בה הורשע על פי הודאתו הנה חמורה – הנאשם הודה בהחזקת הירואין שלא לצריכה עצמית במשקל של 0.56 גרם נטו בכלא מעשיהו. יש מקום להעדיף במקרה של עבירות ממין דא את השיקול ההרתעתי והמניעתי על פני שיקולים לשיקום הנאשם.

חומרת העבירה במקרה זה מתבטאת בשניים: העבירה עצמה - החזקת סמים שלא לצריכתו העצמית והן בנוגע למקום שבו הוא נתפס מחזיק את הסמים.

באשר לחומרת העבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית ראו דברי כבוד השופטת פרוקצ'יה בע"פ 211/09 שמעון אזולאי נ' מ"י (פורסם בנבו, 22/06/10):

"על חומרתה המופלגת של עבירת החזקת סמים מסוכנים שלא לצריכה עצמית אין צורך להכביר מילים, ולא כל שכן כך הוא כאשר מדובר בכמות כה גדולה של סמים מסוג זה. הענישה בעבירות מסוג זה נועדה, קודם לכל, לשרת את מטרת הגמול לעבריין על עיסוק בסם העלול לסכן חיי אדם ולפגוע בבריאות המשתמשים בו; שנית, על העונש להעביר מסר חד-משמעי של הרתעה ביחס לעבריינים פוטנציאליים, ולשמש אות אזהרה אפקטיבי לכל מי שמתכוון לקחת חלק במערכת ההעברות והסחר בסמים, תהא אשר תהא הפונקציה אותה הוא ממלא בשרשרת זו של העברת הסם מיד ליד. מזה זמן רב, מדגישים בתי המשפט בפסיקתם את חשיבות הערך הענישתי בעבירות סמים כאחד הכלים החשובים בפעילות לביעורו של נגע הסמים. ההחמרה בענישה בגין עבירות סמים משרתת את מטרות הגמול וההרתעה, שהן היעדים העיקריים של הענישה בתחום הסמים".

באשר לחומרת עבירות הסמים כשעסקינן בסם ההירואין נכתב כי "נגע הסמים אוכל באוכלוסיה שלנו בכל פה; והחברה  הכריזה עליו מלחמת חורמה ומצפה שהעונשים שיגזרו על ידי  בתי המשפט בשל עבירות סמים ישתלבו במאבק הכולל להדברת הנגע...." (ע"פ 6029/03 מ"י נ' שמאי, פ"ד נח(2) 734,739 (2004).

כאמור הסמים נתפסו בידי הנאשם בכלא מעשיהו. לעניין זה נכון להפנות לחומרה היתרה שמצאו בתי המשפט בעבירה – שאינה מיוחסת לנאשם במקרה דנן – והיא החדרת סמים אולם הרציונל העומד בבסיסה נדמה כי משליך על המקרה שבפני ראו דברי כבוד השופטת ארבל:

"עבירות סמים הן עבירות חמורות והחדרת סמים מסוכנים אל בין כתלי הכלא, במיוחד כשמדובר בסם המסוכן והקטלני שבין הסמים, חמורה היא שבעתיים ויש לעשות הכל על מנת להילחם בנגע הסמים ובתופעה של החדרת סמים לכלא" (ע"פ 6048/04 אדגואיצאנו נ' מ"י (פורסם בנבו, 12/07/05).

הגם שכאמור הנאשם אינו מורשע בעבירה של הספקת סם מסוכן לאסיר עדיין הרציונל העולה מן ההלכה המצוטטת לעיל נכון לעניינו ככל שהנאשם נתפס אוחז סם בכלא מעשיהו. נוכח הדברים בהחלט ניתן לומר כי ככל שנסיבותיו האישיות והמשפחתיות משמעותיות עדיין עומד מנגד אינטרס ציבורי כבד משקל.

עם זאת עומדים לימינו של הנאשם השיקולים המקלים הבאים: