מדינת ישראל נ' סילה(עציר)

החלטה

החלטה, נוספת, לראיות.

לנסיבות נדרשתי בהחלטה לראיות מיום 27.01.14.

בהחלטה קבעתי כי קיימת תשתית ראייתית לכאורית למיוחס למשיב.

העבירה המיוחסת למשיב הינה חבלה בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 335+333 (א)(1), לחוק העונשין, התשל"ז-1977.

נטען בכתב האישום כי המשיב דקר את המתלונן.

בהחלטה לראיות נסמכתי על דברי המשיב בהודעתו ועל דברי העד, פילמון.

ב"כ המשיב ביקש דיון מחודש בראיות. לדבריו, עיון בתמליל מעלה כי המשיב לא אמר את המילה "דקרתי", אלא הכאתי/הרבצתי. לדברי הסנגור, צפייה בסרט מצלמת האבטחה מעלה כי בשום שלב לא עשה המשיב שימוש בסכין.

צפיתי בסרט מצלמת האבטחה.

המשיב נראה נכנס למטבח, הרושם המתקבל הינו כי הוא מתוסכל ועצבני ואוחז את ראשו בידיו. המתלונן צועד אחריו, מנופף באצבעו כמאשים. המשיב מגיע לקרש חיתוך ונוטל סכין גדולה שהייתה מונחת שם. מסתובב לכיוון המתלונן ודוחף אותו. בשלב זה שדה הראייה מוסתר חלקית אך ניכר שיש דחיפות הדדיות. לאחר שעובד נוסף שהיה במקום מפריד ביניהם, נראה המתלונן דקור בחזהו בצד ימין למעלה. המתלונן יוצא מן המטבח. לאחר מספר שניות נראה שב למטבח, עומד בפתח הדלת ואומר למשיב דבר מה. המשיב נראה מתקדם לעבר המתלונן בצורה מאיימת, כשהוא עדיין אוחז בסכין. העובד הנוסף נאלץ להדוף בכח את המשיב מספר פעמים. לאחר מכן נראה המשיב צועד הלוך ושוב במטבח, עצבני, כשהסכין עדיין בידו.

הרושם המצטבר הוא כי המשיב אחז בסכין לא לשם עבודה כלשהי.

הפכתי והפכתי בטענת הסנגור כי לא הייתה דקירה, אולם, לא עלה בידי לרדת לסוף דעתו.

כתם הדם על חולצת המתלונן, כמו גם אופי הפציעות, מלמדים כי מדובר בדקירה.

לאלה יש להוסיף את הודעת העד פילמון, כמפורט בהחלטה הראשונה כי המשיב נטל סכין ודקר את המתלונן.

הנה כי כן, הקביעה בדבר קיומה של תשתית ראייתית לכאורית בעינה עומדת.

המזכירות תשלח העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ג ניסן תשע"ד, 23 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: