מדינת ישראל נ' סיינקו(אסיר)

החלטה

מדובר באירוע שהתרחש בתאריך 12.8.11 בשעה 16.30.

לטענת המבקשת/המאשימה תקף המשיב/הנאשם את המתלונן וגרם לו לחבלה חמורה באופן שנגרמו לו שברים בארובת עין שמאל וכן חבלות שונות בחלקי גוף שונים בפנים באף בחזה וכן בירך רגל שמאל.

כפי שניתן להתרשם ולחזות בגופו של המשיב אין חבלות נראות לעין, וזאת למעט נפיחות קלה בראש. אציין כי נפיחות זו הוצגה לי רק כעת בשלב המעצר עד תום ההליכים ולמעשה בשלבי המעצר לימים לא נטען הדבר ואף לא הוצג.

הסנגור טוען כי מדובר בגרסה מול גרסה וכי המשיב טוען כי הוא זה שהותקף דווקא ע"י המתלונן אשר היה בגילופין, וכי המתלונן עצמו הרים מוט ברזל מתוך כוונה לאיים על המשיב ואולי אף פגע בו. המשיב טוען כי אין ברשותיו של המבקשת ראיות לכאורה לקיום אשמתו לכאורה של המשיב ושעל כן יש לשחררו ראשית בגין עילה זו.

המבקשת הציגה בפני ביהמ"ש את עדויות שני הצדדים וכן נעשה עימות בין הצדדים, כן הסבה את תשומת לבו של ביהמ"ש לכך שהמתלונן נפגע בחלקי גוף שונים כאשר לפחות בארובת העין מדובר בפגיעה שהותירה שבר בגופו בעוד למשיב אין חבלות כל שהן וכן כי המשיב הלכה למעשה הודה בביצוע מעשה אלימות כנגד המתלונן וכי פגע בו באמצעות ידיו.

ב"כ המשיב טען כי המשיב פנה למשטרה לצורך עזרה לקבלת אופניו שהיו במקום ובנסיבות אלה לא סביר שאדם שכרגע התקיף אדם אחר יבקש את עזרת המשטרה ויפנה אליה.

לאחר שבחנתי את החומר אני בדעה שיש ראיות לכאורה לאשמתו של הנאשם.

קיום ראיות לכאורה מבטא את הפוטנציאל הראייתי הנדרש לצורך הרשעה ואולם בוודאי שאינו מבטא את רמת ההוכחה הנדרשת במשפט הפלילי לצורך קביעת אשמתו של המשיב.

העובדה שהמתלונן נפגע פגיעות של ממש בחלקי גוף שונים, ומגוונים ואילו המשיב לא תומכת בעמדתו של המתלונן. אין חולק כי בין השניים היה סכסוך כספי על סכום נמוך יחסית של 170 ש,ח. שני הצדדים אכן נתנו גרסה אולם ניתן להתרשם כי המשיב הודה בכך שביצע פעולה פיזית כנגד המתלונן אם כי ציין כי המתלונן הוא זה שהתחיל. העימות בין הניצים והסתירות שנתגלו בעדויות תומכות אף הן בעמדת המבקשת.

מכל המקובץ דלעיל ולאור התרשמותי מתוך החומר שהוצג לי אני בדעה כי הוכח כאן קיומן של ראיות לכאורה.

למעשה טענתה של המשטרה העיקרי והיחידה במעצרו של המשיב עד תום ההליכים מבוססת על חזקת המסוכנות ועל העובדה שמדובר באירוע חמור שבמהלכו פגע המשיב לטענתה במתלונן והסב לו נזק גוף של ממש.

המשיב טוען לעומת זאת כי מדובר באדם נורמטיבי אשר עובד, אשר בעברו הרחוק היה לו אירוע אחד של אלימות (בשנת 2003) ומאז לא היו אירועים כאלה לטענתה בוודאי שהמשיב אינו מסוכן לציבור וניתן להרחיק אותו מהמתלונן נשוא התיק הנוכחי. לא אחזור על טענות ב"כ המשיב ככל שהדבר נוגע בגרסה מול גרסה וחזקה על ביהמ"ש שישב בדין, אם יהיה משפט יכריע גרסתו של מי צודקת.

לאור העובדה שמדובר באירוע אחד ויחיד בעברו של המשיב, וכי המשיב אדם נורמטיבי בדרך כלל, ובשים לב לכך שזו עילת המעצר היחידה המצויינת, ולאור העובדה שמדובר בגרסה מול גרסה סברתי כי הדרך הנכונה איננה להורות על מעצרו עד תום ההליכים ויש לאפשר חלופת מעצר הולמת אשר מידת פגיעתה בחרותו של המשיב קטנה יותר.

האיזון שמצאתי לנכון בנסיבות העניין הוא מעצר בית מלא בבית הוריו ובהשגחת אמו, שאמו לא יכולה להשגיח עליו הנ"ל נמצא באיזוק אלקטרוני בשד' ירושלים 62 בקרית ים לרבות איזוק אלקטרוני ובהשגחת שני הוריו לסרוגין.

עלי לציין כי נאסר באיסור חמור על המשיב לייצור כל קשר עם המתלונן או עם עדים רלוונטים במשפטו ואם ייעשה כן הוא ייעצר. זאת ועוד, על ההורים לדווח למשטרה על כל הפרה של מעצר בית זה.

להבטחת התחייבות המשיב יחתום הנ"ל על התחייבות בסך של 7,000 ₪ להבטחת תנאי המעצר וכן תחתום על התחייבות כזו על סך 3,000 ₪.

בכפוף לתנאים אלה המשיב ישוחרר.

ניתנה והודעה היום י"ח אב תשע"א, 18/08/2011 במעמד הנוכחים.

ערן נווה, שופט התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: