מדינת ישראל נ' סיידה(עציר)

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירה של החזקת נשק ואבזר של נשק בניגוד לסעיף 144 (א) רישא וסייפא לחוק העונשין.

כעולה מעובדות כתב האישום, בתאריך 27.4.10 החזיק הנאשם בדירתו אקדח בקוטר 9 מ"מ וכן מחסנית לאקדח.

המדינה מבקשת להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל שיהלום את נסיבות המקרה. מנגד מבקשני הסנגור לתת לנאשם הזדמנות נוספת ואחרונה לנקוט עם הנאשם במידת הרחמים ולהסתפק בהטלת עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

שני הצדדים הגישו פסיקה, כל אחד לפי השקפתו.

לנאשם 4 הרשעות קודמות הכוללות עבירות סמים, אלימות ועוד.

אין חולק כי המדובר בעבירה חמורה שבה הנאשם החליט להחזיק בנשק מסוג אקדח ללא רשיון כדין, כלי שהינו מסוכן לכל הדעות ומהווה סכנה לשלום הציבור.

הסנגור הפנה לפסיקה רבה שבה הוטלו במקרים דומים, ואף חמורים, עונשים של מאסר בעבודות שירות.

חרף זאת, ברור ואין כל חולק כי הלכה פסוקה היא כי בעבירות מהסוג הזה הכלל הוא מאסר בפועל מאחורי סורג ובריח, גם כאשר עברו של הנאשם נקי.

הלכה היא אף שיש להעדיף במקרים אלו את האינטרס הציבורי על פני הנסיבות האישיות של כל נאשם ונאשם.

שקלתי את עניינו של הנאשם. ער אני לגילו הצעיר, להודאה ולחסכון זמן שיפוטי שחסך, לחרטה שהביע וכן לעובדה ששהה בתנאים מגבילים תקופה ארוכה. יחד עם זאת אין להתעלם מעברו של הנאשם, חומרת המעשה והאינטרס הציבורי המחייב ענישה מרתיעה, במקרה כגון דא.

אמנם, אודות הנאשם הוגשה חוות דעת הממונה על עבודות שירות. אך אין בכך כדי לכבול את ידיו של בית המשפט מאחר וחוות דעת זו הוגשה לבקשת הסנגור כאשר בית המשפט הודיע במפורש שאין בכך כדי הבעת עמדה לעניין העונש, או יצירה צפיות כלשהן, אצל הנאשם.

עונש מאסר בעבודות שירות במקרה זה יחטיא את המטרה ואין בו כדי לשדר מסר ברור שמי שמחזיק נשק צפוי לעונש מאסר מאחורי סורג ובריח.

אשר על כן, ולאחר ששקלתי את מכלול נסיבות העניין, ועיינתי בפסיקה הרבה שהוגשה על ידי שני הצדדים, אני דן את הנאשם לעונשים הבאים:

אני מטיל על הנאשם קנס בסך של 2,000 ₪ או 20 ימי מאסר תמורתו.

הקנס יקוזז מסכום הפקדון על סך 8,000 ₪ שהופקד במסגרת תנאי השחרור במ"ת 2732-05-10.

אני מטיל על הנאשם מאסר על תנאי של 8 חודשים למשך 3 שנים שלא יעבור על העבירה בה הורשע.