מדינת ישראל נ' סיבוני

החלטה

בפני בקשה לביטול הכרעת דין וגזר דין שניתנו בהעדר המבקש.

הזמנה לדין שנשלחה לכתובתו חזרה בסימון "לא נדרש". המבקש לא טען שהוא גר בכתובת אחרת, אלא נטען באופן כללי כי "חלוקת הדואר אינה מסודרת".

הנאשם הואשם כי ביום 2/8/10 בשעה 17:00 לערך לא ציית לתמרור "עצור" - ב-37 , לא נתן זכות קדימה, נהג ברשלנות וגרם לתאונה ונזק לרכוש.

המבקש לא צירף תצהיר ולא פירט מדוע ייגרם לו עוול בהותרת הכרעת הדין על כנה. כל שנטען בבקשה על ידי בא כוחו הוא שפרטי התאונה לוקים בחסר.

בנסיבות הללו, ובהתאם להוראות סעיף 130 (ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], תשמ"ב-1982 ולהלכה הפסוקה, המבקש לא עמד באחד מן התנאים על מנת שתבוטל הכרעת הדין: הוא לא הוכיח שאי קבלת הדואר הרשום היה בנסיבות שלא תלויות בו, ולא נכנס לפרטי הגנתו כדי לשכנע כי הרשעתו מהווה עיוות דין ממשי.

ב"כ המבקש טען כי פרטי האישום אינם ברורים די הצורך. אם הנאשם עבר ביום 2/8/10 בשעה 17:00 שתי תאונות דרכים ובשתיהן נחשד באי ציות לתמרור ב-37, ועל כן הוא אינו יודע על איזו מהן הוא מואשם, הייתי מצפה כי יתייחס בבקשתו לשתי התאונות, מכל מקום לא נטען כדבר הזה, והטענה כי כתב האישום אינו מפורט דיו הינה טענה בעלמא אשר אין בה כדי לפגוע בהגנתו של הנאשם, לו היה מתייצב לדיון או בהרשעתו. (ראה ב"ש (מחוזי ירושלים) 8935/09 כדורי נ' מדינת ישראל)."

יצוין כי בהעדר תצהיר מטעם המבקש היה מקום לדחות הבקשה על הסף (ראה רע"פ 9142/01 איטליא נ' מדינת ישראל), אולם לפנים משורת הדין התייחסתי לטיעוני בא כוחו, כאילו נרשמו הם בתצהיר מפיו של הנאשם וכאמור לעיל, לא מצאתי כי יש להיענות לבקשה.

אשר על כן אני דוחה את הבקשה.

לפנים משורת הדין ועל אף שלא נתבקשתי לכך, אני מאריכה המועד להפקדת רישיון הנהיגה עד לא יאוחר מיום 1/12/11. כמו כן אני מבטלת את קנסות הפיגורים, המבקש ישלם את הקנס המקורי בסך 1,500 ₪ ב-3 תשלומים חודשיים החל מיום 1/12/11.

הנאשם מוזהר בזאת כי העונש המקובל לגבי נהיגה בזמן פסילה הוא מאסר בפועל. וכי תקופת הפסילה תחל להיחשב רק מיום הפקדת רישיון הנהיגה. בכל מקרה, במידה ולא יפקיד במועד, ייחשב כפסול מלנהוג.

ניתנה היום, י"ח חשון תשע"ב, 15 נובמבר 2011, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: