מדינת ישראל נ' סיבוני(עציר)

גזר דין

רקע

הנאשם הורשע על פי הודאתו בחמש עבירות של מתן אמצעים לביצוע פשע ושתי עבירות של סיוע להסתננות.

על פי עובדות כתב האשום, הנאשם פעל יחד עם אחר, עמאד אבו עראר, אותו הכיר בשם סאלם (להלן: אבו עראר), עמו היתה לנאשם מערכת יחסים ארוכת שנים (אליה אתייחס בהמשך). אבו עראר פנה לנאשם ובקש ממנו כי יקח מפליטים סודאנים אשר שהו בישראל, סכומי כסף של עשרות אלפי דולרים ויעבירם לאחרים. הנאשם נענה לבקשה ופנה לפליטים סודנים, תוך שהוא מזדהה בפניהם במלות קוד שונות, קבל מהם סכומי כסף העולים על עשרת אלפים דולר בכל פעם והעבירם לאנשי קשר שונים.

הנאשם חזר על מתווה פעילות זה חמש פעמים. בפעם האחרונה העביר הנאשם סכום של 11,000 דולר לאדם בשם לואי אבו נאצר במזרח ירושלים. על פי עובדות כתב האשום, אבו עראר ואבו נאצר היו פעילי חמאס. בהודעה על הסדר הטעון צוין במפורש כי הנאשם לא ידע שאבו עראר הוא פעיל חמאס. מניסוח כתב האשום לא ברור האם הנאשם היה מודע להיותו של אבו נאצר פעיל חמאס אם לאו. הנאשם יהנה מספק זה ואצא מהנחה כי לא ידע על כך דבר.

אבו עראר הסביר לנאשם, כי אופן העברת הכסף בדרכי עקלתון נועד למנוע תעוד של העברתו בישראל. בשל כך, הבין הנאשם כי הכסף נועד לשמש לביצוע פשע וחשד כי פשע זה הוא הברחת מסתננים נוספים לישראל.

בשולי הדברים אציין, כיהעובדות המפורטות בכתב האשום מבססות לכאורה גם עבירות על חוק איסור הלבנת הון. חסד נעשה עם הנאשם בכך שלא יוחסו לו עבירות אלו.

עמדות הצדדים

ב"כ המאשימה שם דגש על חמרת העבירות, אשר יש בהן לפגוע בבטחון המדינה ועל עברו הפלילי של הנאשם. לאור זאת, ביקש להשית על הנאשם עונש במתחם שבין שנה וחצי מאסר לארבע שנות מאסר.

ב"כ הנאשם שם דגש על נסיבותיו האישיות של הנאשם, העולות מתסקיר שירות המבחן ועל רמת הענישה הנוהגת לגבי מסתננים וביקש לקבל את המלצת שירות המבחן, להשית על הנאשם עונש מאסר שירוצה בעבודות שירות.

הנאשם הביע חרטה על מעשיו והבטיח כי לא יחזור עליהם.

במסגרת הסדר שבין הצדדים הוסכם, כי שני הצדדים יעתרו להטלת קנס כספי בסך 10,000 ש"ח ולקבלת תסקיר שירות המבחן.

מתחם העונש ההולם

הנאשם העביר בחמש הזדמנויות שונות בפרק זמן של מספר חודשים, סכומי כסף המצטברים למעל חמשים אלף דולר, בין תושבים זרים ובין אנשי קשר שונים במקומות שונים בארץ. הוא פעל כן, בידעו כי הכסף מיועד לביצוע פשע - לסברתו פשע של הברחת מסתננים. עבירות אלו פוגעות בבטחון הצבור ושלומו ויוצרות סכון ממשי של הסתננות אנשים אשר המדינה משקיעה משאבים רבים במניעת כניסתם לישראל וגירושם ממנה לאחר שהסתננו. אין בפני נתונים מה היה השימוש בפועל בכסף אותו העביר הנאשם. ברור עם זאת, כי כל פעילות עבריינית, בין הברחת מסתננים בין פשע אחר, תקודם באופן משמעותי בזכות תזרים מזומנים של עשרות אלפי דולרים.

מתחם העונש ההולם את מכלול העבירות הוא מאסר בפועל לתקופה שבין שנה לשלוש שנים (עונש המקסימום בגין כל אחד מהארועים בנפרד).

נתונים שאינם קשורים לבצוע העבירה

הנאשם כבן 52, עובד כנהג מונית, רווק וגר עם אביו. לחובתו הרשעות קודמות בעבירות סמים, הסעת שב"ח וסיוע לעבירה לאחר מעשה. מתסקיר שירות המבחן עולה, כי הנאשם קיבל אחריות למעשיו ומביע עליהם חרטה ובושה. על פי התרשמות השרות, הנאשם אינו מתאפיין בדפוסי התנהגות ומחשבה עברייניים מגובשים, אלא מדובר באדם אשר התפתה לרווח כספי קל עקב מבנה אישיותי. לפיכך המליץ שירות המבחן כי יוטל על הנאשם עונש מאסר לרצוי בעבודות שירות.

לזכות הנאשם יש לזקוף את העובדה כי הודה במיוחס לו בהזדמנות הראשונה. כמו כן יש לזקוף לזכותו את נסיבותיו כפי שמפורטות בתסקיר.

מנגד, אני נותן משקל ממשי לחובת הנאשם להרשעתו הקודמת, בת"פ 4253-09-10. באותו תיק, הורשע הנאשם בכך שסייע לאחר מעשה לעבירות סחר בסמים ונדון לשנת מאסר בפועל. על פי כתב האשום באותו התיק, הנאשם גבה כספי תמורת עסקאות סמים והעבירם לאחרים – דפוס פעילות עברייני דומה עד מאוד לתיק שבפני. אם בכך לא די, מתסקיר שירות המבחן עולה, כי אבו עראר היה קשור לחלק מאותן עבירות (ר' ע' 2 פסקה שניה לתסקיר). ענין זה מלמד, כי שנת מאסר בפועל לא הרתיעה את הנאשם מלסייע לעבריינים ולשמש שליח לכסף שמקורו או יעדו פשע. אדרבא – לא חלפו שנתיים מאז גזר הדין והנאשם שב וביצע עבירות חמורות עוד יותר.

לא מיותר לציין, כי בישיבת הטעונים לעונש באותו התיק הביע הנאשם חרטה על מעשיו והתחייב כי לא ישוב לבצע עבירות דומות. דברים דומים מאוד לדברים אותם אמר בפני.