מדינת ישראל נ' סיאני

החלטה

מתיר המינוי.

ניתנה והודעה היום כ"ח אייר תש"ע, 12/05/2010 במעמד הנוכחים.

אילן בן-דור, שופט

החלטה

בקשה למעצר המשיבים  ל-6 ימים  לפי סעיף 13 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה – מעצרים) התשנ"ו– 1996(להלן:"החוק") המייחסת לשניהם חשד בעבירה  של תגרה במקום ציבורי, למשיב 1 (נאור ) מיוחסת גם תקיפת שוטר להכשילו והיזק לרכוש במזיד. למשיב 2 (מרחבי) מיוחסת גם והחזקת אגרופן או סכין למטרה לא כשרה ותקיפה סתם

עילות המעצר הנטענות הן:  קידום חקירה, מסוכנות,וחשש משיבוש הליכי חקירה.

שני המשיבים נעצרו ביום 11.5.10 באותה שעה 16:00 הדיון בעניינם אוחד בהסכמת הצדדים.

ב"כ החשוד טענו לשחרורם כליל או לחלופה כמתואר לעיל לחלופין התבקש לקצר משך התקופה

 שני הסנגורים מחו  על כי לא נתנה להם הודעה עובר לדיון על מעצרם .

עצם המעצר

בדיון הוצג לעיוני חומר החקירה שביסוד הבקשה.בכללו מידע חסוי שסומן בפרוטוקול כמב/ 1 המפרט 7 פעולות חקירה שנאמר שחלקן, נדרשות ומחייבות את מעצר המשיבים עד לסיומן, ׁ(ומידע בדבר הרשעות קודמות( 

עיינתי בחומר, ובמידע, ועלה חשד סביר, כנחוץ לשלב זה בחקירה.  ששניהם נכחו לכאורה בעת ביצוע המעשים המיוחסים לפחות בנוגע לתגרה כשהמשיב 1 השתמש לפי הנטען בנשק קר .

כמו כן שוכנעתי שמתקיימת עילת מעצר בהתאם לסעיף 13(א) לחוק.

ער אני לסברת הסנגורית כי לדידה נסתיימה החקירה אך דומני שעודנה קיימת עילת קידום החקירה כי הדו"ח הסודי, מצביע על פעולות חקירה שטעונות ביצוע למיצוי החקירה .

קמה מסוכנות העולה מנסיבות המעשה .שימוש בסכין ככל שמדובר בחשוד 1 הוא שימוש בנשק קר. מסוכנות עולה לא רק מהמעשה אלא גם בשים לב לעבר הפלילי לגבי העושה  והיא גם מקרינה על חשש לשיבוש שרלבנטי לחלק מהפעולות.

אציין כי בדיון התעוררה מחלוקת עובדתית בדבר עצם המשלוח של ההודעה לסנגורית, ומתן זכות להיוועצות.  אשר להודעה לטענת החוקר היא נשלחה באמצעות המחשב  חולקת על כך הסנגורית שלדבריה לא קבלה הודעה .אציין שדומה שאין עוררין על חשיבותה של זכות היוועצות ושל הצורך להודיע לסנגוריה ויתכן שתיעוד בתיק היה מקל.

אציין שקיים בתיעוד תיעוד לפציעתו של המשיב 1 שיוחסה לו תקיפת שוטרים וחזקה שתבוצע פעולת העברה של התיק למחלקה לחקירות שוטרים.

ער אני לסעיף 13(ב) לחוק, אולם, נוכח המידע, והנסיבות הנ"ל, מצאתי שיש לעצור את המשיבים ,ולא ניתן להשיג, בשלב זה, את מטרת המעצר בדרך שפגיעתה בחירותם פחותה .לא ניתן להעדיף, בשלב זה,  את שחרורו בערובה על מעצרו .

משך המעצר

עם זאת, מצאתי שאין הצדקה  להיעתר לבקשה לעצור למלוא התקופה המבוקשת. זאת, נוכח איזון בין אינטרס הציבור -בשים לב לחומרת החשד,עילת המעצר וצורכי החקירה (מבחינת אופי הפעולות והיקפן)  מחד גיסא , לבין זכויות המשיב -והצורך לפקח על החקירה, מאידך גיסא. רק חלק  מפעולות החקירה מצדיק מעצר בשל חשש מסיכולן.