מדינת ישראל נ' סיאם

החלטה

1.בפניי בקשה לעיון חוזר בהחלטתי מיום 21.8.12, במסגרתה הוריתי על שחרורו של המבקש למעצר בית מלא בבית אחיו בטייבה.

2.נגד המבקש הוגש כתב אישום בגין כניסה לישראל או ישיבה בה שלא כדין (סעיף 12(1) לחוק הכניסה לישראל). על פי כתב האישום ביום 12.8.12 קרוב לשעה 9:50 בבוקר בכביש 4 לכיוון אזור התעשייה הצפוני חדרה, נמצא הנאשם ע"י השוטרים, כשהוא שוהה בישראל כשאין בידו אישור כניסה או שהיה כדין בישראל.

3.ביום 21.8.12 הוריתי על שחרורו של המבקש בתנאי מעצר מלאים ותנאים נוספים, כפי שנקבעו באותה החלטה.

4.כעת מונחת בפני בקשת ב"כ המבקש לעיון חוזר בהחלטתי מיום 21.8.12, בה עותר בין היתר לבטל את תנאי מעצר הבית ולחילופין לצמצם את מעצר הבית שהוטל עליו לשעות הלילה בלבד. לטענת ב"כ המבקש, המבקש שוהה בישראל כ-25 שנה נשוי לישראלית ולהם 3 ילדים, מרכז חייו הינו בישראל, וכל אחיו אף קיבלו תעודות זהות ישראליות. המבקש הינו המפרנס העיקרי של משפחתו, ושהייתו בתנאי מעצר בית מלאים בבית אחיו יוצרת מתחים במשפחת אחיו ומכבידה על כלכלת הבית.

5.ב"כ המשיבה טענה כי ללא היתר זמני לשהות במדינה לא ניתן - ברוח הפסיקה של בית המשפט העליון - לאפשר למבקש לשהות מחוץ לחלופת המעצר לרבות לצורך התאווררות. בנוסף, נטען כי למבקש הרשעות קודמות רבות בין היתר בעבירות סחר בסמים ותקיפת בת זוג שבגינן ריצה עונשי מאסר בפועל. נטען כי בעבירות מן הסוג האמור מתן הוראה על מעצר עד תום ההליכים הינו הכלל וכי יש לפרש בצמצום מירבי כל שחרור לחלופה. ב"כ המשיבה טענה כי אומנם כאשר שוהה המבקש בתחום החלופה הוא נמצא, במדינה שלא באופן חוקי, אולם נטען כי מדובר ברע במיעוט שיש להשלים עמו, מעין פשרה אשר נכפית מכוח ההליך המתקיים. עוד טענה ב"כ המשיבה כי בשנת 2007 ניתנה הכרעה כי המבקש אינו מאוים ואף הוגש כנגד המבקש כתב אישום בשנת 2009 בעקבות הכרעה זו.

דיון והכרעה:

6.ביהמ"ש העליון דן בסוגיה דומה (מתן אפשרות לשוהה בלתי חוקי לצאת לעבודה במסגרת תנאי שחרורו), בבשפ 1886/12 מדינת ישראל נ' פואז נזאזלה (פורסם בנבו, 13.03.2012) וקבע בין היתר כי:

"ברי כי הליכי המעצר והשחרור לחלופה אינם יכולים להיטיב את מצבו המשפטי של אדם השוהה בישראל שלא כדין, ולהתיר לו לפעול בניגוד להוראות הדין. ככל שהמבקש מתכוון להסדיר את מעמדו בישראל, פתוחה לפניו הדרך לנקוט בהליך מתאים מול הרשויות המנהליות (ובמידת הצורך אף להעמיד את החלטתן לביקורת שיפוטית בערכאה המוסמכת)."

דברים אלה יפים גם לענייננו עצם ביטול תנאי מעצר הבית לחלוטין או צמצומם לשעות הלילה בלבד מאפשר למבקש להסתובב חופשי בתחומי מדינת ישראל, שעה שנאסר עליו להסתובב בתחומי המדינה, ומשמעותה עקיפת האיסור.

לפיכך, סבורני כי אין גם מקום לאפשר יצירת מצב בו יסתובב המבקש "ברשיון" – במעין 'ויזה' המונפקת על ידי בית משפט - לתקופה שאין לדעת מתי תסתיים בעוד הוא שוהה שלא כדין למדינה.

7.בנקודת הזמן הנוכחית, ועד אשר יהיה בידי המשיב היתר שהיה כדין, לא ניתן לבטל את תנאי מעצר הבית במסגרת תנאי שחרורו.

8.מכל האמור לעיל, דין הבקשה להידחות.

המזכירות תשלח עותק מהחלטתי זו לב"כ הצדדים.

ניתנה היום, י"ד אייר תשע"ג, 24 אפריל 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: