מדינת ישראל נ' סחאר(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו, ובמסגרת הסדר טיעון, בכתב אישום מתוקן בעבירות של גניבת רכב לפי ס' 413ב(א) לחוק העונשין, תשל"ז – 1977 (להלן:"החוק"), חבלה במזיד לפי ס' 413 ה לחוק, הפרעה לשוטר לפי ס' 275 לחוק, כניסה ושהייה בישראל שלא כדין לפי ס' 12(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב – 1952, מעשי פזיזות ורשלנות לפי ס' 338(א)(1) לחוק, נהיגה בזמן פסילה לפי ס' 67 לפקודת התעבורה, נהיגה ללא רשיון נהיגה לפי ס' 10 לפקודת התעבורה, ונהיגה ללא ביטוח לפי ס' 2א לפקודת ביטוח כלי רכב של מנוע (נוסח חדש), תש"ל – 1970 – בנסיבות המפורטות בכתב האישום.

2.במסגרת הסדר הטיעון עתרו הצדדים במשותף להשית על הנאשם מאסר בפועל בן 23 חודשים בניכוי ימי מעצרו מיום 7.12.09 וזאת לרבות הפעלת מע"ת בן 6 חודשים מת.פ. 1185/08 מבימ"ש השלום בחיפה – בחופף למאסר שיוטל.

כן עתרו הם להשית על הנאשם מע"ת, פסילה בפועל, ופסילה על תנאי.

3.בטיעוניה לעונש ציינה ב"כ המאשימה כי הנאשם הינו יליד 1990, לחובתו שתי הרשעות קודמות – האחת - משנת 2007 בעבירות של נהיגה ללא רשיון, כניסה לישראל שלא כדין והחזקת נכס חשוד כגנוב, והשניה – משנת 2008 בגין עבירה על חוק הכניסה לישראל – בגינה תלוי ועומד נגדו מע"ת בן 6 חודשים, שהינו בר הפעלה בתיק זה.

לטענת ב"כ המאשימה, כתב האישום מגלה חומרה הצריכה לבוא לידי ביטוי בענישה מרתיעה וכן מאחורי סורג ובריח – ובוודאי כאשר מדובר במי שכבר נדון בעבר בגין עבירות דומות, וכנראה פרש באופן מוטעה את הענישה שהושתה עליו.

יחד עם זאת, הנאשם חסך מזמנו של ביהמ"ש, הינו אדם צעיר, והסדר הטיעון הינו ראוי ומאוזן.

מאידך, הדגישה ב"כ הנאשם בטיעוניה לעונש את גילו הצעיר של הנאשם, ואת העובדה שתקופת המאסר המבוקשת הינה ממושכת, הגם שלא מדובר במאסר ראשון של הנאשם.

כן הדגישה כי לנאשם עבר פלילי לא מכביד, הוא הודה ולקח אחריות, הביע חרטה, וחסך מזמנו של ביהמ"ש ומזמנה של התביעה.

הרקע המשפחתי של הנאשם קשה מאוד, כי הוא בן למשפחה המונה 10 נפשות, והוא נתון כבר מספר חודשים במעצר שתנאיו קשים מתנאיו של אסיר.

משכך - עתרה לאמץ את הסדר הטיעון.

4.לאחר שנדרשתי לטיעוני הצדדים לעונש, ובצד החומרה היתרה שבמעשי הנאשם, במיוחד נוכח עברו הפלילי שבגינו ריצה מאסרים בפועל ואף הושת עליו מע"ת – שלא הרתיעו - אני סבורה כי הסדר הטיעון שבין הצדדים מביא לידי ביטוי מאוזן את שיקולי הענישה הרלוונטיים – לרבות גמול והרתעה.

עונש המאסר המוסכם הינו ממושך ותואם את חומרת המעשים שבגינם הורשע הנאשם.

אין להתעלם מהודיית הנאשם וחהסרון המשמעותי בזמנםשל כל הנוגעים בדבר.

5.לפיכך, הנני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

א.יופעל מע"ת בן 6 חודשים מת.פ. 1185/08 (שלום חיפה).

ב.מאסר בפועל בן 23 חודשים.

המאסרים ירוצו בחופף אחד לשני – ובסה"כ ירצה הנאשם 23 חודשי מאסר בפועל, ובניכוי ימי מעצרו מיום 07.12.2009.

ג.מאסר על תנאי בן 6 חודשים למשך 3 שנים מיום שחרורו – שלא יעבור על עבירות מחוק הכניסה לישראל.

מאסר על תנאי בן 12 חודשים שלא יעבור במשך 3 שנים מיום שחרורו – על העבירות הנותרות בהן הורשע.