מדינת ישראל נ' סוקולוב(עציר) ואח'

החלטה

(בנוגע למשיבים 1 ו-4)

1. ביום 3.4.11 הוריתי על הארכת מעצרם של המשיבים עד תום ההליכים המשפטיים נגדם.

בהמשך לאבחנה שערכתי בינם ובין משיבים 2 ו-3 – הוריתי ביום 17.4.11 על שחרורם בתנאים של האחרונים לאחר שהתקבלו תסקירי מעצר בעניינם.

עררים שהוגשו על שחרורם של המשיבים 2 ו-3 – נדחו, למעט העלאת סכום הערבות במזומן לגבי משיב 2.

2.ביום 28.4.11 קבעה כב' השופטת ברנט בביהמ"ש המחוזי מרכז באשר לעררו של משיב 1 כי "מבלי שהדבר יהווה אינדיקציה להחלטת ביהמ"ש קמא לאחר קבלת תסקיר, סבורני כי על מנת לקבל תמונה מלאה אודות מסוכנותו של העורר, יש מקום להיזקק לתסקיר בעיקר נוכח העובדה כי העורר נעדר הרשעות קודמות ומבלי להמעיט בחומרת העבירות המיוחסות לו".

ביום 1.5.11 ניתנה החלטת כב' השופטת ברנט באשר לעררו של המשיב 4, ולמרות שציינה כי מסוכנותו מתחזקת נוכח הכחשתו את האירועים, סתירת גרסת האחרים וראיות פוזיטיביות – קבעה כי יש מקום לבחון אם ניתן לאיין את המסוכנות ע"י חלופה הרמטית וראויה מחוץ לעיר אריאל, וכן כי על תסקיר מעצר לבחון את מסוכנות המשיב ואפשרות שחרורו לחלופה.

3. בהמשך לתסקירי המעצר שהתקבלו בדיון שהתקיים מיום 22.5.11 – עתרו ב"כ המשיבים כהמלצת שירות המבחן לגבי משיב 1 – לשחררו לחלופה אצל דודו, שהינו בעל מספרה באשדוד – אליו יצטרף המשיב בעת עבודתו, בפיקוח נוסף של הסבים ואמו, וכן מעצר בית לילי מ-21:00, והעמדתו בפיקוח מעצר למשך 6 חודשים.

לגבי משיב 4 – ציין שירות המבחן את מעסיקו המתגורר ברמת גן, הנכון להעסיקו בפיקוחו הצמוד, ולשכנו בביתו במעצר בית – בפיקוחם של מעסיקו, אשתו ואחותו של המשיב לסירוגין, וכן מעצר בית לילי מהשעה 21:00 ופיקוח מעצר למשך 6 חודשים.

בטיעוניהם ציינו ב"כ המשיבים כי נוכח המלצות תסקירי המעצר – ניתן לאיין את מסוכנות המשיבים גם נוכח נסיבותיהם האישיות הנורמטיביות עד עתה, וכן כי נסיבות ביצוע מעשיהם כמפורט בכתב האישום אינן מהרף הגבוה של עבירות האלימות.

הוצגה פסיקה בגין עבירות חמורות יותר – בגינן הורה ביהמ"ש על שחרור בתנאים של הנאשמים/משיבים שם.

יצוין כי המפקח המוצע למשיב 4 התייצב בפניי, וציין את נכונותו לפקח על המשיב – כמפורט בתסקיר המעצר.

4.נדרשתי בעיון רב למצוין בתסקירי המעצר – וזאת ברקע הוראת ביהמ"ש המחוזי, כנ"ל, לבחון את מסוכנות המשיבים ואפשרות שחרורם לחלופה, וזאת בלא שקבלת תסקירי המעצר מהווים אינדיקציה להחלטות ביהמ"ש לאחר קבלת תסקירים אלה.

באשר למשיב 1 – צוין בתסקיר המעצר כי הוא חש פגיעה, השפלה, כעס ובושה נוכח התקפתו ע"י אחד המתלוננים – ועל כן ביקש להיפגש עימו על מנת להפחידו.

שירות המבחן מציין פער בולט בין האישומים המיוחסים לו לבין התייחסותו להתנהלותו, הוא שולל התנהגות אלימה פיסית, ושולל שימוש באיומים לצורך דרישות כספיות, הוא מטשטש ומצמצם את חלקו במעשים, הינו חסר מודעות להתנהגותו המאיימת, והינו בעל דפוסי חשיבה והתנהגות המאופיינים בכוחנות ושליטה.

הוא התקשה לבחון באופן ביקורתי את בחירותיו והשתייכותו החברתית.

בכך יש, על פי שירות המבחן, גורמי סיכון להישנות התנהגות בעייתית נוספת.

כן צוין כי הוא נעדר עבר פלילי, זהו מעצרו הראשון – ושתחת ההליך המשפטי ובפקוח השירות, בהשגחת בני משפחתו – ישמור על התנאים המגבילים.

באשר למשיב 4 – ציין שירות המבחן כי המשיב הודה כי שתה אלכוהול ביום האירוע, כי הוא נוהג לשתות בסופי שבוע – אך אין בכך בעיה או העדר בקרה או שליטה.

שירות המבחן איבחן כי בסיטואציות קונפליקטואליות המאופיינות במאבקי כוח, שליטה וכבוד – מתקשה הוא לווסת את תחושותיו, ועלול להתנהג באופן אימפולסיבי ותוקפני – כפי שבא לידי ביטוי באירוע.