מדינת ישראל נ' סופיה מתתיה

בפני

שופטת שרית קריספין-אברהם

הכרעת דין

כנגד הנאשמת נרשמה, ביום 21.9.11, הודעת תשלום קנס בגין אי מתן אפשרות להולך רגל להשלים חצייתו בבטחה (להלן – הדו"ח), עבירה על תקנה 67(א) לתקנות התעבורה.

הנאשמת כפרה באישום המיוחס לה וביום 18.6.12, נשמעו הראיות בתיק שבנדון.

מטעם המאשימה, העידה רס"ר קרן חטב, עורכת הדו"ח והוגשו הדו"ח, שסומן ת/1 וסקיצה שערכה העדה באולם בית המשפט וסומנה ת/2.

מטעם ההגנה, העידה הנאשמת בלבד.

ע"פ גרסת המאשימה, ביום 21.9.11, בסמוך לשעה 07:55, נהגה הנאשמת ברכב בחולון, ברחוב יפו, מכיוון דרום לכיוון צפון ובהגיעה לצומת עם רחוב הבנים, פנתה ימינה ונצפתה על ידי עדת התביעה כאשר היא אינה מאפשרת להולכת רגל, שחצתה אותה עת הכביש במעבר חציה מדרום לצפון ומימין לשמאל לכיוון נסיעת הנאשמת, להשלים חצייתה. הולכת הרגל נעצרה על מעבר החצייה עד שהנאשמת חלפה על פניה.

העד הורתה לנאשמת לעצור את הרכב ורשמה מפיה את הדברים הבאים:" סלחי לי בבקשה. היא הייתה על המדרכה".

על פי גרסת הנאשמת, היא נהגה כאמור, אך בעת שחלפה על מעבר החצייה, הולכת הרגל הייתה עדיין על המדרכה וירדה למעבר החצייה רק לאחר שהנאשמת כבר הייתה על המעבר. הנאשמת העידה כי הבחינה בהולכת הרגל לראשונה בהיותה כחצי מטר לפני מעבר החצייה, במצב הליכה, תוך שהיא משוחחת בטלפון הנייד. הנאשמת טענה כי הניידת המשטרתית היא שלא אפשרה להולכת הרגל להשלים חצייתה, בכך שנסעה אחרי רכבה.

לאחר שבחנתי גרסאות הצדדים, הראיות שהוגשו מטעמם ושמעתי עדויותיהם, השתכנעתי במידה הנדרשת במשפט פלילי כי הנאשמת עברה את העבירה המיוחסת לה בכתב האישום וזאת מהנימוקים הבאים:

עדת התביעה תיעדה באופן מפורט את נסיבות ביצוע העבירה, תוך התייחסות לכל רכיביה ולעובדות הרלוונטיות לאישום. העדה ציינה כי נסעה אחרי רכב הנאשמת והבחינה בפרטי האירוע, לרבות מקום עצירתה של הולכת הרגל על מעבר החצייה. העדה פירטה כיווני נסיעה וחציה של הצדדים ושמרה על קשר עין רצוף עם רכב הנאשמת עד לעצירתו.

עדותה של עדת התביעה הייתה עניינית, בהירה, עקבית ולא נסתרה בחקירה נגדית.

הנאשמת העידה כי הבחינה בהולכת הרגל עוד טרם שירדה למעבר החצייה ובמרחק קצר ביותר של כחצי מטר ממנו. בנסיבות אלה, על אף טענתה כי נסעה במהירות איטית ביותר, היה על הנאשמת לעצור רכבה כליל ולאפשר להולכת הרגל לחצות את הכביש בבטחה.

לאור כל האמור לעיל, ולאחר ששבתי והזהרתי עצמי, שכן עדות יחידה הוצגה בפני במסגרת פרשת התביעה, הנני קובעת כאמור, כי הנאשמת עברה עבירה כמיוחס לה בכתב האישום שבנדון.

זכות ערעור כחוק.

ניתנה היום, כ"ה תמוז תשע"ב , 15 יולי 2012, במעמד ב"כ המאשימה.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: