מדינת ישראל נ' סולימן ואח'

החלטה

הדיון נקבע להיום לשמיעת הראיות. בפתח הדיון טען הנאשם בדבר תחולת הגנה מן הצדק וזאת לנוכח אופן התנהלות המאשימה ורדיפתו באופן אישי וזאת בהסתמך על חקירה שנפתחה במסגרתה התבקש מעצרו וכן שוחרר למעצר בית במקום מרוחק , ובנוסף התקיימו מס' רב של הליכי חקירה.

עוד טען הנאשם כי דין כתב האישום להתבטל שכן הוגש כתב אישום בעניינים אלה נגד נאשם אחר – חזאזה נעים אשר הורשע ונגזר דינו. הנאשם טען בהקשר להגנה מן הצדק גם כי המאשימה מבקשת לנהל את ההליכים בעודו שוהה במעצר על מנת לסכל כל אפשרות למיצוי הליכי הגנתו.

עוד טען הנאשם כי יש מקום לדחות את הדיון הקבוע להיום וכן את זה הקבוע ליום 22.3.10 , שכן לא היה סיפק בידו להתכונן לדיון מאחר ונדרש לפעולות החקירה אליהן התבקש להגיע, כמו כן טען באשר לאי קבלת כלל חומר חקירה בעקבות בקשה שהוגשה לקבלת עדויות נוספות ואשר טרם הוכרעה על ידי כב' השופטת רון, והכל כמפורט בטיעוני הנאשם דלעיל.

ב"כ המאשימה טענה כי החקירה לגביה טוען הנאשם אינה קשורה לכתב האישום שבפני, הגם שמתנהלת באותן החברות כמו כן כי החקירה המתנהלת נגד הבן קשורה לחברה אחרת לגמרי.

באשר ליתר טענות הנאשם בענין הגנה מן הצדק, ציינה ב"כ המאשימה כי כתב האישום נגד חזאזה נעים הוגש בענין אחד בלבד מכל כלל כתב האישום המתנהל נגד הנאשם וכי המדובר בשותפים ל עבירה אשר חזאזה נעים אמור להעיד נגד הנאשם.

בהקשר לחומר החקירה, טענה כי אינו קשור כלל ועיקר לחקירתו של העד חזאזה נעים אלא לארבעה עדים נוספים , שונים. עוד טענה כי העדים האמורים להעיד בישיבת היום הינם חלק מאלה שאמורים היו להעיד כבר ביום 22.2.10 וכי להתרשמותה כלל הטענות מועלות על מנת לדחות את הדיון ולא לאפשר העדתו של העד חזאזה בהיותו במאסר אשר עומד לבוא אל קיצו, ובשים לב לכך כי בתושב האזור עסקינן.

הנאשם טען בדבר תחולת הגנה מן הצדק. על פי סעיף 149 (10) לחסד"פ, על בית המשפט לבחון האם יש בהגשת כתב האישום או בניהול ההליך הפלילי כדי לעמוד בסתירה מהותית לעקרונות של צדק והגינות משפטית.

המדובר בטענה אשר רשאי בית המשפט להכריע בה לאלתר , זולת אם ראה להשהות את החלטתו לשלב אחר של המשפט על מנת שיהיו בפניו כלל הנתונים והראיות להכריע בטענה זו.

ובענייננו – ככל הנוגע לחקירה האחרת המתנהלת נגד הנאשם , לא עלה על פניה כי המדובר באופן התנהלות של המאשימה אשר נערך בזדון או על מנת לסכל את אפשרות הנאשם למצות הגנתו בהליך שבפני.

מדברי ב"כ המאשימה עלה כי המדובר בחקירה המתנהלת בלא קשר לכתב האישום שבפני והיה וימצא הנאשם מקום להביא ראיות או להקים תשתית ראייתית לטענת הגנה מן הצדק בהמשך, יידרש בית המשפט לשאלה זו .

ובאשר להגשת כתב האישום נגד נאשם אחר, בשלב זה ובשים לב לדברי ב"כ המאשימה כי המדובר בשותף למעשים המיוחסים לכאורה לנאשם, אשר אמור להעיד כעד תביעה לאחר תום משפטו,

אין גם בכך כדי להוות עילה לביטול כתב האישום נגד הנאשם , בשלב זה תוך שמירה על זכותו של הנאשם לשוב ולהעלות את הטענה היה ויימצא לנכון.

ובאשר לבקשה לקבלת חומר חקירה – עלה כי התקיים דיון אשר טרם ניתנה בו החלטה ואולם על פני הדברים אין המדובר בחומר חקירה הקשור לעדותו של העד אשר עדותו אמורה להישמע היום ועל כן מטעם זה אין מקום לדחיית הדיון וזאת תוך שמירה על זכותו של הנאשם לפעול כפי שיימצא לנכון לאחר קבלת חומר החקירה.

ככל הנוגע לדחיית דיון היום וכן המועד הקבוע ליום 22.3.10 , גם דין בקשה זו להידחות.

הדיון היה קבוע לשמיעת הראיות ביום 22.2.10 , באותו המועד אשר עלה כי המדובר במועד לאחר שתחילת החקירה החדשה ולאחר שחרורו של הנאשם לחלופת מעצר, כל שנטען היה לפסילת המותב. נטען על ידי הנאשם כי בכוונתו להגיש ערעור על החלטת בית המשפט שלא לפסול עצמו, ובשל כך נדחה הדיון ובסופו של יום נמצאנו למדים כי לא הוגש ערעור כאמור.

נחה דעתי כי היה סיפק בידי הנאשם להתארגן ולעיין בחומר חקירה. המדובר בעדים אשר עדותם אמורה היתה להישמע עוד ביום 22.2.10 ולא מצאתי להורות על דחיית דיון היום או כל דיון נדחה אחר.

ניתנה והודעה היום כ"ב אדר תש"ע, 08/03/2010 במעמד הנוכחים.

דבורה עטר, שופטת

החלטה

מבירור עם המזכירות עלה כי ניתן יהיה לזמן מתורגמן לשפה הערבית אשר יתייצב בשעה 14.00 והודע לצדדים על חידוש הדיון בשעה זו.