מדינת ישראל נ' סולימאן(עציר)

גזר דין

1.הנאשם הורשע על פי הודאתו ובמסגרת הסדר טיעון בכתב אישום מתוקן בעבירות של ניסיון להסעת תושב זר השוהה שלא כדין לפי סעיף 12א(ג)(1) לחוק הכניסה לישראל, תשי"ב-1952 (להלן: "החוק") +ביחד עם סעיף 25 לחוק העונשין , תשל"ז-1977; נהיגה בזמן פסילה לפי סעיף 67 לפקודת התעבורה (נוסח חדש), תשכ"א-1961; חוסר תעודת ביטוח לפי סעיף 4(1) לפקודת הביטוח רכב מנועי (נוסח חדש), התש"ל-1970; וכניסה לישראל שלא כחוק לפי סעיף 12(1) לחוק, הכול לפי המפורט בכתב האישום המתוקן.

2.הצדדים הגיעו להסדר טיעון לפיו הנאשם יודה בכתב אישום מתוקן ויורשע בגינו.

לעניין העונש- תעתור המאשימה לעונש עד 10 חודשי מאסר בפועל, וב"כ הנאשם יעתור לעונש מאסר שלא יפחת מ-8 חודשים, לצד מע"ת.

כמו כן הוסכם כי רישיונו של הנאשם יפסל לפי שיקול דעתו של בית משפט, וכן יעתרו הצדדים לקנס בשיעור שאינו מוסכם.

3.בטיעוניו לעונש טען ב"כ המאשימה כי הנאשם הינו יליד 1969, לחובתו הרשעה קודמת בגין תקיפת בת זוג ואיומים (במ/1), וכן 30 הרשעות בגיליון הרשעות התעבורה (במ/2).

אין חולק כי עצם עבירת הסעת השב"ח מסכנת את שלום הציבור ומדינת ישראל ,במציאות בה המדינה חשופה לאיומי טרור ופעילות חבלנית עוינת- ועל כן ראויה לעונש חמור.

דרושה ענישה מרתיעה שתסייע לרשויות אכיפת החוק במאבקם נגד כניסתם של שבח"ים לתחומי המדינה.

קיים גם קושי באיתור שב"חים אלה, בעיקר אלו הזוממים לפגע, ועל כן נפסק כי עונש מאסר בפועל הינו ראוי והולם וגובר על נסיבותיו האישיות של הנאשם (ע"פ 7131/09; רע"פ 3674/04).

הנאשם הינו אזרח ירדני השוהה בישראל שלא כחוק, ביודעין, ואף מבצע בה עבירות- באופן המעיד על תעוזה.

חרף העובדה כי עניין שהותו של הנאשם באופן קבע בארץ תלוי בהחלטת משרד הפנים, באופן לפיו ביצוע עבירות פליליות ישפיע על עתידו במדינה, לא מהסס הנאשם לבצע עבירה ביטחונית חמורה.

בגין שהיה בלתי חוקית- נקבע מתחם ענישה הנע בין חודש- עד 6 חודשי מאסר, אולם אין מדובר בעבירת שב"ח מן הרף העליון.

ליבו של כתב האישום הוא הסעת השב"חים לצד נהיגה בזמן פסילה, ללא רישיון בתוקף וללא ביטוח. הנאשם הוא למעשה נהג שהורד מהכביש, ולמרות זאת- שב לנהוג.

בעבירות שעניינן נהיגה בפסילה- מדובר בסיכון הזולת וזלזול בחוק.

ברע"פ 1211/12 מתייחס בימ"ש העליון למלחמה בעבירות אלה, וקלות ביצוען- מקשה על אכיפתן.

לאור האמור -נדרשת ענישה מחמירה לרבות מאסר בפועל, העדיף על פני כל אינטרס אחר.

המתחם ההולם בעבירות הסעת שב"חים נע בין 3-18 חודשים. בנסיבות אלה מדובר בהסעתם של חמישה שב"חים עם עבירות נלווית, ולכן הוענש ההולם הוא 10 חודשי מאסר בפועל.

כמו כן יש לפסול את רישיונו של הנאשם בפועל, ששם ללעג ובוז את החלטות הערכאות השונות, והמשיך לנהוג.

העונש ההולם בעבירות נהיגה בפסילה, וללא רישיון וביטוח הינו 8 חודשי מאסר בפועל, פסילה בפועל של 18 חודשים לפחות, לצד פסילה על תנאי.

לצד האמור יש להטיל מע"ת שיכלול את העבירות בהן הורשע הנאשם ולהטיל קנס מוחשי, בעיקר מקום בו הנאשם מעיד כי נהג ממניעים כלכליים של הפקת רווח ועבודה, באופן שתרוקן מתוכן את הכדאיות כלכלית שבביצוען.