מדינת ישראל נ' סולימאן(עציר)

החלטה

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של איומים והיזק לרכוש במזיד.

על פי עובדות כתב האישום ביום 28.05.2010 בשעות הערב שבר המשיב עציץ וזרק מאפרה שהייתה מונחת על שולחן בביתו ובאותן נסיבות איים על אשתו בפגיעה שלא כדין בגופה בכך שאמר לה, שעה שהוא מחזיק סכין בידו, כי באם היא לא תשמע לו הוא יהרוג אותה עם הסכין.

בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים כנגדו.

בהחלטתו של בית משפט השלום בעכו (כב' השופטת ש. פיינסוד-כהן) מיום 06.06.2010 אשר ניתנה בתיק מ"ת 48579-05-10 הורה בית משפט על שחרורו של המשיב למעצר בית חלקי בבית אחותו בכפר יאסיף. בית משפט קמא קבע כי המשיב יהא רשאי לצאת לעבודתו במעלות וישוב מייד בתום יום העבודה לבית אחותו וימשיך להיות נתון במעצר בית. בנוסף התנה בית משפט קמא את שחרורו של המשיב בהפקדת ערובה כספית במזומן בסך של 3,000 ₪ וכן בחתימתם של שני המפקחים על ערבות צד ג' על סך 5,000 ₪ להבטחת תנאי השחרור.

בערר המונח בפניי טוענת המדינה כי שגה בית משפט קמא, שעה שהורה על שחרורו של המשיב למעצר בית חלקי ללא בחינה מעמיקה לגבי מידת מסוכנותו. זאת, בשים לב לכך שעסקינן בעבירת אלימות במשפחה אשר בוצעה תוך כדי שהמשיב אוחז בידו סכין ומאיים להרוג באמצעותה את בת זוגו. עוד הוסיפה העוררת כי החלופה שנקבעה על ידי בית משפט קמא, אין בה כדי לאיין ולו במקצת את המסוכנות הנשקפת למתלוננת.

ב"כ המשיב ביקש לדחות את הערר וטען כי מדובר בחלופה ראויה, שכן מקום מגוריה של האחות הינו בכפר יאסיף, ישוב המרוחק ממקום מגוריו של המשיב בכפר תרשיחא. עוד הפנה ב"כ המשיב לכך, שהרקע לסכסוך בין בני הזוג נעוץ במצוקה כלכלית ולכן יש לאפשר למשיב לצאת לעבוד על מנת שלא להחמיר את מצבו ולהקצין את הסכסוך.

למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים לגבי קיומן של ראיות לכאורה להוכחת האשמה וכן לגבי קיומה של עילת מעצר סטטוטורית. השאלה היחידה המונחת בפניי להכרעה, מתייחסת למידת האמון שניתן להעניק למשיב ולשאלת התאמתה של חלופת מעצר שיהא בה כדי לאיין את מסוכנותו.

נכון הוא שנסיבות ביצוע המעשים המיוחסים למשיב הינן חמורות ומצביעות על מסוכנותו. אין מקום להתעלם ולהקל ראש באיומים הנשמעים מצד אדם, בייחוד כאשר הדבר מלווה באחיזה בסכין. כבר נקבע לא אחת כי בדיני נפשות עסקינן. בבש"פ 9472/06 מדינת ישראל נגד פלוני, נקבע בין היתר, כי: "כבר הוכח מספר פעמים כי אך כפסע בין איום למעשה ובין סתירת לחי לנטילת נפש ממש. אין ספק כי תופעת האלימות במשפחה מגיעה לכדי מכת מדינה ממש ועל מערכת המשפט ואכיפת החוק להילחם בה בכל תוקף".

יחד עם זאת, נראה לי כי בשים לב לכך שלמשיב אין כל הרשעות קודמות ובהתחשב בעובדה שהחלופה שהוצעה נמצאת ביישוב המרוחק ממקום מגוריו, יש בחלופה כדי לצמצם במידה ניכרת את המסוכנות הנשקפת ממנו למתלוננת. כפי שציינתי המשיב שוחרר למעצר בית בבית אחותו בכפר יאסיף, בעוד המתלוננת מתגוררת בכפר תרשיחא.

אלא ששחרורו של המשיב לעבודה במקום עבודתו המצוי במעלות עלולה לסכן את המתלוננת באשר מדובר במרחק קטן ביותר ממקום מגוריה ובשעות עבודה ארוכות במהלכן המשיב אינו נתון לכל פיקוח. נראה לי כי על מנת לאפשר זאת, יש לבחון ביסודיות יתר את המסוכנות הנשקפת מהמשיב.

לפיכך, אני מקבל את הערר באופן חלקי כך שהמשיב ישוחרר למעצר בית בבית אחותו, אולם בשלב זה, יהא נתון במעצר בית מלא בפיקוחם של האחות ובן זוגה.

המשיב יופנה לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר מעצר אשר יבחן בין היתר את מסוכנותו ויחווה דעתו לגבי חזרתו לעבודה והתנאים שיבטיחו את המתלוננת. תסקיר כאמור יוגש לבית משפט קמא אשר יזמן את הצדדים בפניו ויתן החלטתו לגבי הקלה בתנאי מעצר הבית, אם בכלל.

יתר תנאי השחרור שנקבעו על ידי בית משפט קמא יעמדו בעינם.

מובהר בזאת למשיב, כי המשטרה תהיה רשאית לבוא בכל עת לבית אחותו על מנת לוודא קיום תנאי השחרור.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לשירות המבחן לצורך הכנת תסקיר אשר יוגש תוך 20 יום לבית משפט קמא.

ניתנה והודעה היום כ"ה סיון תש"ע, 07/06/2010 במעמד הנוכחים.

אמיר טובי, שופט

עופרי ש.ב. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: