מדינת ישראל נ' סולוביוב

גזר דין

נגד הנאשם הוגש כתב אישום אשר בו ייחסה לו התביעה שתי עבירות: פירוק חלקים מרכב, וגניבת החלקים. על פי כתב האישום, במועד בלתי ידוע לתביעה סמוך לחודש יוני 2009, עת עבד הנאשם כנהג בחברת השכרת רכב בסניף הממוקם בנמל התעופה בן גוריון, פירק הנאשם קצה של צינור פליטה לרכב ("אגזוז") מניקל, מרכב מרצדס השייך לחברה בה עבד הנאשם. וכן פירק ארבעה גלגלי מגנזיום מרכב מסוג מזדה 5 השייך לחברת השכרה אחרת. השווי הכולל של החלקים הללו הוא 15,000 ש''ח. הנאשם הרכיב החלקים שפירק ברכב מסוג מזדה 3 בבעלות אביו.

בדיון שהתקיים לפני ביום 20.2.12, הודיעו הצדדים שהגיעו להסדר טיעון. על פי ההסדר הנאשם יודה בעובדות כתב האישום ויורשע על פי הודייתו. בטרם טיעונים לעונש, יופנה לקבלת תסקיר משירות המבחן. התביעה הצהירה כי עמדתה היא להרשעת הנאשם ובמידה והתסקיר יהיה חיובי תעתור למאסר על תנאי, פיצוי ושל''צ.

שירות המבחן הגיש שני תסקירים בעניינו של הנאשם. התסקיר הראשון הוא המשמעותי מבין השניים ניתן להגדירו כתסקיר חיובי. לפי התרשמות שירות המבחן, מדובר בבחור בעל ערכים נורמטיביים המגיע ממשפחה נורמטיבית שהסתבכותו בתיק זה, איכזבה את בני המשפחה. הנאשם תפקד באופן תקין במסגרות שונות ושמר על רצף תעסוקתי בדרך כלל, כמו גם שירת שירות מלא כנהג ביחידת מג''ב. הנאשם אף משרת במילואים. סופו של דבר, המליץ שירות המבחן על ענישה חינוכית כשירות לתועלת הציבור, ואי הרשעת הנאשם. כמו כן, הומלץ על העמדתו בפיקוח שירות המבחן למשך שנה.

בא כוח התביעה עתר להרשעת הנאשם ולהטלת עונש של מאסר מותנה, קנס כספי, פיצוי ושל''צ. עתירת התביעה מבוססת על הכלל כי, תוצאת ביצוע עבירה פלילית על ידי אדם היא הרשעתו. החריג לכך - אי ההרשעה יקויים ויהיה במקרים חריגים, לנוכח מהות העבירה שביצע האדם כמו גם בתנאי שהתוצאה בין הפגיעה בנאשם בעקבות ההרשעה כגון, פגיעה תעסוקתית, לא תהיה מידתית לנסיבות המקרה.

בא כוח הנאשם, ביקש לאמץ המלצות שירות המבחן. עיקר דבריו כיוון לשניים. האחד כי, נסיבות המקרה אינן ברף חומרה גבוה. מדובר במעשה שטות של אדם צעיר אשר רצה להרשים סביבתו ועשה את אשר עשה. בשנית, מדובר בבחור נורמטיבי, צעיר הנמצא בראשית דרכו בחיים, והרשעתו בדין תפגע בעתידו ובסיכוייו בעתיד להשתלב בתעסוקה. לדבריו, אין בכך שאין פגיעה תעסוקתית קונקרטית כדי להביא להרשעתו. שהרי אילו היה נדון כנער, על גבול הבגירות נקל לשער כי בית המשפט לא היה מרשיעו.

העבירות שביצע הנאשם עבירות חמורות הן. ראוי בעיקר להצביע על העבירה של פירוק חלקים מרכב. המחוקק ביטא כוונתו עת קבע עונש של חמש שנות מאסר בצד העבירה וממילא קבע כי מדובר בעבירה מסוג פשע. בבואנו לבחון האם המקרה מתאים לאי הרשעת הנאשם, דהיינו, לחריגה מכלל ההרשעה בגין מעשה עבירה, חובה עלינו תחילה לבחון מהות העבירה שבוצעה. הכלל הוא ברור, ככל שהעבירה חמורה יותר כך יטה בית המשפט להרשיע נאשם ולא ללכת אחר החריג של אי הרשעה.

מעבר להיות העבירות חמורות מטיבן וטבען, הרי שהרשעת הנאשם, למרות גילו הצעיר בעת ביצוע העבירה - 24 שנים, ולמרות היותו אדם נורמטיבי, כפי הנסיבות המפורטות בתסקיר החיובי, אין בה כדי פגיעה תעסוקתית או פגיעה אחרת בנאשם מעבר לתוצאה העולה באופן טבעי ורגיל מההליך הפלילי – הרשעה בדין. שכאמור, הרשעה היא הכלל ולא החריג.

סוף דבר, אף שטיעוניו של בא כוח הנאשם אשר עשה ככל יכולתו לשכנע כי במקרה זה, ראוי לסיים ההליך באי הרשעה, לא מצאתי כי לפני החריג לכלל ההרשעה.

אני דוחה המלצת שירות המבחן.

אלה העונשים שאני משית על הנאשם:

5 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא שבמשך שלוש שנים מהיום לא יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע.

איני מחייב הנאשם בקנס אלא מחייבו בהתחייבות. הנאשם יחתום על התחייבות לפיה אם תוך שלוש שנים מהיום יעבור עבירה מן העבירות בהן הורשע ישלם סך של 3,000 ש''ח.

באשר לפיצוי. בעניין זה, לבד מציון סכום הגניבה בכתב האישום לא ברור אם נגרם נזק לחברות ההשכרה. בא כוח התביעה ימציא מסמך על כך, לאחר שיעבירו לעיון הסניגור ולאחר שאקבל המסמך אתן החלטתי לעניין הפיצוי.

איני מחייב הנאשם בשל''צ ולא בפיקוח שירות המבחן.

עותק מגזר הדין יועבר לשירות המבחן.

זכות ערעור תוך 45 יום.

ניתנה והודעה היום ג' שבט תשע"ג, 14/01/2013 במעמד הנוכחים.

אברהם הימן, סגן נשיאה

הוקלד על ידי יפעת מינאי התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: